בערב ראש חודש מנחם אב ציינו חברי גרעין בית חגלה 15 שנים של התיישבות על פני יריחו. הרב דב ליאור שליט"א כיבד את התושבים בנוכחותו באירוע.
"עברו 15 שנים ברוך ה' ", מספרת ארנה קובוס ממקימי המקום. ”מהתחלה של שום דבר ועד להיום שיש כאן משק יפה. בעזרת ה' מתייצב כעת גרעין שאני מקווה שהוא יחזיק מעמד. היו הרבה ניסיונות ואני מקווה שהם יצליחו. השתתפו באירוע הרב דב ליאור שליט"א שליווה אותנו במשך שנים וד"ר חגי בן ארצי שמלמד כאן וחברים נוספים".
"הייתה תזמורת – להקת המתופפים – והילדים הקטנים רקדו ושרו. מקווים שבשנה הבאה המשפחות יישארו והמקום כאן יקבל משמעות יותר רצינית ויתרחב. נכנסו ארבעה משפחות לפני פסח ואנו מקווים לבנות על מנת שיצטרפו עוד".
ארנה קובוס אומרת כי היא הייתה שמחה אם היו מקומות ישוב נוספות באזור: "כל הצד המזרחי של יריחו פשוט שומם והכול פתוח לבניה ולהתיישבות. ממושב נעמה צפונה הכול שומם. בשביל זה צריך שהשלטונות יהיו קצת יותר נוחים אייתנו".
בתכנית היה
סיורים בנחלי הסביבה
שיחה מאת הרב דב ליאור שליט"א
להקת המתופפים מנגנים, משמחים ומרקידים.
חוגגים 15 שנה לבית חגלה על פני יריחו - תמונות: עוד תמונות
השיעור של הרב דב ליאור שליט"א וההופעה של להקת המתופפים:
ביום שישי כ"ח ניסן, ציינו את יום כבוש יריחו בזמן יהושע בן נון, (כמו-כן, בדיוק חודש לאחר מכן, ב-כ"ח אייר נציין את יום שחרור יריחו במלחמת ששת הימים ע"י צה"ל).
מכבר כמה שנים מציינים את ההילולה של משה רבנו בערבות יריחו, על גדת הירדן מול הר נבו, עם תפילות מיוחדות של מקובלים. וגם מקיימים שיעורים בבית חגלה, שעומד מול ההר מעבר השני של נהר הירדן.
השנה, כמו בכל שנה, הרב המקובל ישוע בן-שושן ותלמידיו קיימו תפילה ותיקון מיוחד לכבוד משה רבנו על גשר בית הערבה, מול הר נבו.
גם באו תלמידי ישיבה לבית חגלה והתפללו מול הר נבו.
אחרי 4 חודשים חוזרים לשלום על ישראל ביריחו
ביום חמישי ט' אדר א' 18/2/16 בין השעות 18:00 ל-20:00, ביקרנו בבתי הכנסת נערן ושלום על ישראל ביריחו.
אחרי תקופה ארוכה שהצבא מנעה מאתנו ביקורים ביריחו, חידשנו את הכניסות עם ישיבת מעלה אפרים.
בבית הכנסת נערן נוכחנו לראות את השינוי הגדול ששיפוץ הרשות הזרה ערכה לבית הכנסת, ועתה אפשר לצפות בפסיפס היפה ללא לכלוך.
בבית הכנסת שלום על ישראל הגענו לזמן קצר, כאשר ערבים תקפו את האוטובוס בבקבוקי תבערה ואבנים. הציבור בכל זאת הגיע התפלל ערבית שר ורקד.
הרב זאב שחור מחדש חידושים בנוגע לזיהוי בית חגלה המקראית
מאמר בעקבות החידושים של הרב זאב שחור
מאת: ארנה קובוס
זכיתי לאחרונה להתחדש בזכות הרב זאביק הראל ממדרשת טהר, בזמן שבאו לבקר בבית חגלה, כמנהגם מדי שנה. הוא הראה לי כמה מקורות מדהימים הזורקים אור לשאלות פעורות. אשתדל לסכם, למרות שחסרים לי כל המקורות. בע"ה עוד נלמד ונעמיק בנושא ונרחיב יריעה זו.
על נושא גורן האטד נכתב הרבה ועדיין אין תשובה מספקת. וולמאן ומנחם מנדל בן-אליהו במחקרם "תלמוד הבבלי, תנ"ך" בעמ' 46, מביא את דברי איסוביוס (8,7,20). לדבריו הוא מראה שגורן האטד הוא בארץ, קרוב ליריחו, סמוך לבית חגלה (BETAGLA), ואז צריך לתקן ש"עבר הירדן" בא במשמעות "בצד הירדן". הראיה נובעת ממשמעות המילים. “חגלה" מלשון חוג _ - לחוג משמעו לרקוד בעיגול. במקביל גורן מתאים להיות עגול.
בספר" אדמת קודש" של גולדהאר, יריחו מתוארת ככפר קטן בשם רייחא במרחק 7.5 ק"מ מן הירדן, וזה המרחק היום מתל יריחו לקסר אל יהוד.
קסר חג'לה הוא מבצר חגלה בגבול בין יהודה ובנימין. מבית חגלה עולה הגבול דבירה, שהוא למערבו של עמק עכור. כך מובן איך עבר הגבול מבית חגלה לאבן בהן בעמק עכור. המרחק בין ג'לג'וליה לבית חגלה 4 ק"מ. זה עמק בכה- וידי חאזין בערבית. עמק עגור נמשך 3.5 ק"מ לכיוון הירדן, ואחר-כך פונה דרומה לים המלח.
בספר "המקרא והארץ" מתואר הגבול. בית חגלה הוא גורן האטד, רחוק מיריחו כג' מילים (4.5 ק"מ) וכ-2 מילים (3 ק"מ) מהירדן. היום נקרא בית-ע'גלה שתרגומו מקום עיגול. המרחקים הללו הולמים את הגדרת של עין-חג'לה של ימינו. על התחלופות הגרוניות ח'-ע' ר' לי' י'.......ועבר צפון לבית הערבה.
אבן בוהן בן ראובן – מלמד שיש זהות ידועה בין אבן-בוהן לעמק עכור.
ועלה הגבול מאבן בוהן, אשר בעמק עכור, מערבה לשער דביר (תערת-א-דביר), באמצע הדרך בין יריחו לירושלים. מכאן שאבן-בוהן בעמק עכור היא והיא דרומה לגילגל.
בספר "מסות ומסעות" של ליהמן דנים על מגילות ים המלח.
שמעון בן שטח הוא הדמות המרכזית של בימת קומרן. כגיסו של אלכסנדר ינאי – אחריה של שלומציון המלכה. י"ד תמוז הוא התאריך שבו נתבטל ספר הגזרות נגד הצדוקים. הכוונה היא להצלחתו של שמעון בן שטח בפסילתם של הצדוקים לסנהדרין ולהחלפתם בחכמי פרושים.
שמות המקומות העבריים מופיעים בללמוד מקוצרים כמו ביתר במקום בית צור, ביתגלא במקום בית חגלה. אם כן, אפשר להציע את ההשערה שחכמים ידעו על ספרות שנוצרה ושנשמרה ב"מדבר אטד", וקראו להם "ספרי בית חגלה" (בית חגלה הייתה הקהילה הנושבת הגדולה, הקרובה לאזור מקומראן בתקופת התלמוד), ואם הזיהוי הוא נכון, הרי זה השם הקדום של מגילות ים המלח.
תקופת אלכסנדר ינאי היא תקופת הרת מהפכות, לכן צמחו כה רבות כיתות. שמעון בן שטח הצליח להצמיח את התורה מחדש ולבססה, והיא מתוארת בצבעים חיים בדיונים וסוערים בתלמוד, אשר מפרים את הספרות התלמודית עד היום.
מזה יצא שראינו לפחות שלושה מקורות המזהים את גורן האטד עם בית חגלה, גילגל מערבית לבית חגלה, עמק עכור צפונית לבית חגלה עם אבן בוהן בתוכה ודביר המקראית. עמק עכור זוהה עם ואדי קלט.
ראינו לבסוף את החשיבות של בית חגלה בתקופת בית שני. אם נוסיף לזה את נבואת יחזקאל, שים המלח באחרית הימים תיהפך למים מתוקים עם דגים שיגיעו עד לעין-עגלים (היא בית חגלה בהתחלף האות הגרונית) נלמד ששערי הארץ הם בית חגלה , גילגל, יריחו מן ההתחלה והסוף – תחילת הגאולה.
מסיבת פרידה מהחיילים בבית חגלה
הגדוד ששירת בבסיס "מול נבו" התחלף. ערכנו מסיבת הודיה לחיילים שעזרו לנו רבות בתקופה זו. בהתלהבות נרגשת נפרדנו.
בביקור שערכתי עם קבוצת תיירים אתמול כ"ו חשון תשע"ו בארמונות החשמונאים חשכו עיניי ועיניי התיירים. הרשעות הזרה גדרה את כל פיסת אדמה באזור גדרות בגובה מטר, תוך יעוד השטח לבניה או לנטיעות. כל השטח ממש, בלי להתבייש שהרי זה שטח מדינת ישראל. האזור כולל את חפירות הארמונות של החשמונאים והורדוס כאשר כבר בנו על חלקם .על אזור התעשייה המלכותי ואזור בתי המשרתים של הורדוס. בין הגדרות נשאר השביל לחציית הנחל לצד השני אל הארמונות ובית הקברות.
בושה תקפה אותנו איך אנו מרשים להם לגנוב את האדמה כך בפשטות!
אנא הצילו את הנכסים הלאומיים שלנו את תולדות העם והארץ, את ההוכחה שלנו הארץ ותהיה שלו בע"ה.
בהתאם למסורת בהושענא רבה זוכרים את הקפות יריחו וכיבוש הארץ.
לכן נוהגים ללמוד בליל הושענא רבה בבית חגלה, ובבוקר להתפלל ותיקין בבית הכנסת העתיק שלום על ישראל ביריחו. גם השנה למדנו בלילה בהשתתפות הרב שמעון בן ציון אשר הגיע מחברון ע"ה, והרב אברהם בלס, אשר מלמד פעם בחודש סוגיות מן התלמוד הירושלמי כל השנה. השתתפותם חיזקה את המקום ונתנה חוסן רוחני. שניהם ידידים ותיקים שהחפת להם.
א- השיעור של הרב שממעון בן-ציון
עיין במקורות השיעור