יבול של 4 טון לא סופי, לפעם הראשונה מיצאים את היבול לבית אריזה.
צוות רגבים הם הפועלים, הנהג של הטנדר, בני מרדכי.
יהי רצון שהמפעל ילך ויגדל לתפארת העם והארץ, בהודיה לה' יתברך.
צילום: ארנה קובוס.
הבוקר, שדולת ארץ ישראל באה למחות על הצעת הרשות הזרה להשתלט על תל יריחו, שהוא כולו תולדות עם ישראל בארצו. הביקור התקיים בארמונות החשמונאים.
נפגשנו עם כמה שרים-שדולת ארץ ישראל בארמונות החשמונאים. אותי הזמינה לימור סון-הר-מלך. קבלו קצת הדרכה הוספתי להם כמה דברים, ויצאו בהכרזה המכוונת לאונסקו. לדעתי לא מספיק חריפה. אם אספיק, אשתדל להתבטא.
חשוב שפגשתי את הרב עמיחי אליהו, ומאוד רוצה להגיע לתל, ואורית סטרוק ושרת הטבע עידית סילמן.
בקיצור צריך הרבה עבודה,
-
שדולת א"י בהובלת ח"כ לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית) וח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית) הגיעו היום לסיור חירום ביריחו המקראית, זאת על רקע כוונת אונסק"ו להכריז על תל יריחו כאתר מורשת 'פלסטיני.
הסיור התקיים בהשתתפות ארגון 'שומרים על הנצח', תנועת רגבים, מועצת יש"ע, מועצת בנימין, שר המורשת עמיחי אליהו, שרת ההתיישבות אורית סטרוק והשרה להגנת הסביבה עידית סילמן.
הסיור נפתח במצפה יריחו שם שמעו חברי הכנסת והשרים סקירה על ההיסטוריה של ההתיישבות היהודית ביריחו העתיקה, על השתלטות הבנייה הערבית בשטחי c, ועל הרס אתרי ההיסטוריה על ידי הרש"פ.
משם המשיכו לארמונות החשמונאים, ראו את ההרס שהרש"פ מבצעת במקום ובבית העלמין העתיק של ההתיישבות היהודית, וצפו לעבר תל יריחו.
ח"כ הר מלך: "יש מי שמבקש למחוק את הסיפור של העם היהודי באופן מגמתי פעם אחר פעם, יריחו הוא פתחה ומנעולה של ארץ ישראל והסיפור היהודי של יריחו הוא סיפור שאי אפשר לספר אותו אחרת, וכל מי שמנסה לבוא עם השקר הזה ולנסות למחוק את ההיסטוריה של העם היהודי ולצאת כנגד העם היהודי, זה לא יצלח בידיו. אנחנו יודעים והעם יודע מה זה יריחו עבורנו ומה זה עבור עם ישראל ואיזה חלק ונדבך חשוב בהיסטוריה של עם ישראל ואת הדבר הנצחי הזה אף אחד לא יכול למחוק".
ח"כ רוטמן: "אין מקום יותר טוב מזה כדי להבין את האיוולת הגדולה שבמחשבה של אונסק"ו להכריז על יריחו כאתר מורשת פלסטיני. מצד אחד אנחנו רואים את האיזור שבאחריות מדינת ישראל - חפירות, גידור, עובדים, משמרים את ההיסטוריה, את הנצח ואת המורשת. אך מצד שני רואים את הצד השני, שבאחריות הרש"פ - הרסו הכול, בנו עליו, יש שם אשפה, צחנה, והשמדה של ערכי היסטוריה ומורשת בינלאומיים. זה לא מקרה, זה המגמה של הרש"פ פה, ובאתרי מורשת נוספים. אין ספק שארגון כמו אונסק"ו שהתפקיד שלו הוא לשמר את אתרי המורשת העולמיים, ואת התרבות המקומית של כל מקום, לא יכול לתת פרס לטרור הזה של השמדת היסטוריה והכחשת היסטוריה".
השרה סטרוק: "לפני 30 שנה, בהסכמי אוסלו הארורים, הרש"פ לא קיבלה ריבונות על יריחו, אלא רק אחריות בטחונית ואזרחית. את האחריות הבטחונית היא הפרה מזמן, כשהפכה את יריחו למרכז טרור. לכן ישראל לקחה את האחריות הזו חזרה, לפני כ 20 שנה. גם את האחריות האזרחית הרש"פ מפרה בהשמדה שיטתית של אתרי מורשת היסטוריים. לכן גם בנושא הזה ישראל תיקח את האחריות. אנחנו פונים למנכ"לית אונסק"ו אודרי אזולאי: אל תיקחי על עצמך את החרפה הזאת. אל תתני פרס למשמידי מורשת".
השרה סילמן: "אין ספק שהמורשת היהודית והזהות היהודית שזורות פה במקום הזה, עוד מימים קדומים, מימי בית שני. היסטוריה שלימה של עם ישראל במקום הזה. מזעזע לראות שכל האתרים העתיקים שנמצאים בשטחי A אינם נשמרים והרוסים, אין ספק שאחד המשימות שלנו הוא לשמור על המורשת ועל הזהות היהודית שלנו. זה מה שאנחנו עושים שאנחנו מקבלים החלטות ממשלה משמעותיות כגון בעניין ארמונות החשמונאים, סבסטיה, ואתרי מורשת נוספים. כל מחיקה של אתרי מורשת ושל הזהות היהודית שלנו היא בכיה לדורות".
השר אליהו מסר: "אין אחד בעולם שעבר על התנ"ך שחושב שיריחו מנותקת מהמורשת של העם היהודי. זה לא יכול להיות מורשת של העם הפלסטיני, מי שיחפור פה 3 קילומטר בתוך האדמה לא ימצא פה אפילו מטבע או חרס אחד של הפלסטינים. הכחשת המורשת הזאת היא בושה עולמית. אנחנו לא ניתן לזה יד. לא ממשלת ישראל, ואני מקווה שגם אונסק"ו לא תיפול בנפילה הזאת, שתפגע באמון של הארגון הזה מול העולם כולו. ארגון שיכול להיות חשוב וכרגע עושה צעדים מאוד מאוד מורכבים שפוגעים באמון העולמי במורשת העמים כולם".
ראש המועצה האזורית בנימין ישראל גנץ: הרשות הפלסטינית משמידה אתרי מורשת יהודים ולא יתכן שהעולם ישתף פעולה עם ההרס והשקר. אנו דורשים מחברי הקונגרס האמריקנים להרים דגל אדום לאונסקו ולהודיע חד משמעית כי אם תופר ההתחייבות לא לפעול כנגד ישראל, תצא ארה"ב מיידית וסופית מאונסקו על כל המשתמע מכך. לצד זאת הגיע העת שהמינהל האזרחי יכנס ויפעל גם בשטחי A כדי להציל ולשמר את אתרי המורשת שלנו אותם הורסים הפלסטינים בניגוד להסכמים עליהם חתומים".
שלמה נאמן, ראש המועצה האזורית גוש עציון ויו"ר מועצת יש"ע: "יריחו היא עיר תנ"כית שחשובה לעם היהודי. הניסיון של ועדת המורשת העולמית באונס"קו לשכתב את ההיסטוריה ולשייך את יריחו לאתר מורשת ברשות הפלסטינית יהווה תקדים מסוכן ובכייה לדורות. אין עוררין על כך שאין שום בסיס היסטורי או תרבותי ומקור הצעה זה הוא פוליטי גרידא. אנחנו מודים לשרים וחברי הכנסת החברים בשדולת א"י שהגיעו הבוקר למקום ומובילים את המלחמה על האמת והצדק. נמשיך לעבוד יחד עד לביטול הצעה אנטישמית זו."
יו"ר ארגון 'שומרים על הנצח' משה גוטמן: "לאחרונה הצד הפלסטיני מגביר את הפעילות נגד אתרי מורשת בכל רחבי יהודה ושומרון. חובתה ואחריותה של ישראל לדאוג ולהגן על כל אתרי המורשת העולמית. הדיון הצפוי באונסקו הוא חרפה לאו"ם ויטיל כתם מוסרי על כל מי שייתן יד להרס המורשת. תכנית החירום הלאומית למורשת היא צעד גדול שעשתה ממשלת ישראל כדי לעצור את ההפקרות. אנו מצפים לראות צעדים בשטח".
אברהם בנימין ראש אגף מדיניות בתנועת רגבים: "שוב אונסק"ו נחשפת כגוף אנטי-ישראלי המתכחש לעובדות ולהיסטוריה ופועל בניגוד להסכמים ולעקרונות שלה עצמה. את המורשת היהודית האדירה הטמונה ביריחו לא ניתן לטשטש ואסור לתת לרשות הפלסטינית גם לשכתב את ההיסטוריה מחדש, ומהצד השני להרוס ולטשטש את המורשת היהודית הקדומה של הארץ הזו: לא ביריחו ולא בעוד עשרות אתרי מורשת וארכיאולוגיה ברחבי השטח".
מקור הכתבה: .
ביום שישי ג' מנכם-אב התפללנו שחרית בבית הכנסת שלום על ישראל, וזכינו לדברי תורה של הרב יוסי פלאי, המלווה את לימוד התורה ביריחו שנים רבות, וגם זכינו להסברים מעמיקים על סודות הפסיפס מ-ארנה קובוס וז'אבו ארליך.
בהמשך, בקרנו בבית הכנסת נערן. גם שם וזכינו לדברי תורה של הרב יוסי פלאי ולהסברים על הפסיפס מ-ארנה קובוס ז'אבו ארליך. כמה גם טבלו בבריכה של מעיין דיוק, הסמוך לבית הכנסת.
צילום: יונתן גורמזנו. תמונות מהאויר: ערן ירדני.
הפעם חגגנו בתאריך מוקדם יותר, כדי לא לחגוג בימי האבלות י"ז תמוז - ט' באב.
הגיעו אנשים קרובים שהשקיעו להקמת הנקודה, כמו השר לשעבר אורי אריאל, הרב ד"ר חגי בן ארצי שלמדנו יחד הרבה שנים, האלוף במילואים עוזי דיין שדואג קצת לבקעה, והרב יוסי פלאי, שהיקים את ישיבת יריחו הלומדים יום-יום בבית חגלה.
מאיר קליינר וחברו הנעימו את הערב ומשה הרשטיק הקרין הסרט שערך מתוך שני סרטים: אחד של אדיר זיק ז"ל, והאחר של אשתו חגית שצילמה סרט של 20 דקות בשנה שעברה. הסרט מעניין דווקא שהוא קצר, מדליק.
הזכרנו את ההסדרה שזכינו לאחרונה, שטרם נתנה את אותותיה...זה מתקדם לאט, אבל זה יתקדם... אין ברירה.
גל חדש מתחיל עכשיו שונה מקודמו שקודם נאבקנו על קיומנו, ועתה נצטרך להיאבק על המשך קיומנו בברכה.
בברכה ותודה רבה,
, מורשת ותרבות ביריחו, בית חגלה.
צילום: יונתן גורמזנו.
ביום שישי י"ג סיון, 02/06/2023 התפללנו שחרית בבית הכנסת העתיק שלום על ישראל ביריחו, ושם קיבלנו הדרכה על תוכן הפסיפס הייחודי של בית הכנסת.
אחר-כך המשכנו ל תל יריחו. שם ראינו את שרידי הבית של רחב, הבניין היחיד ששרד שלם אחרי נפילת החומות, ובירכנו "שחיינו" על נס נפילת החומות, וקבלנו הדרכה ודברי תורה.
אחר-כך המשכנו למעיין אלישע, שהמים בו הומתק על ידי אלישע הנביא. מקוצר זמן, בגלל בעיה הקשור לנהג האוטובוס, לא הספקנו להגיע לבית הכנסת נערן שבצפון העיר יריחו.
ארנה קובוס הידרכה את כל הסיור, יחד עם הרב יוסי פלאי, שנתן לנו דברי תורה. היינו כ-50 איש בסיור.
תודה רבה לצלמים אורטל כהן, עינת אמיתי וסיגלית טמיר
תיכף עם סיום הפסח, ב-כ"ח ניסן, החלו בהקפות סביב חומות יריחו. כל יום הקפה אחת וביום השביעי, שהיה שבת, נבלעו החומות ונשרפה העיר, חוץ מביתה של רחב. תל יריחו מהווה עדות שאלוקי השמיים הם אלוקי ישראל.
לכן כמו בכל שנה, ביום רביעי כ"ח ניסן תשפ"ג הקפנו את יריחו עם שופרות. דלגנו אל כל אחת מהכניסות לעיר יריחו, קראנו פסוקים ותקענו בשופרות.
בערב קיימנו התוועדות חסידית עם תלמידי הכולל של יריחו הלומדים יום-יום ב בית חגלה על פני יריחו.
צילום והסרטה: יונתן גורמזנו ; עיצוב מודעה: סיגלית טמיר.
י ניסן הוא היום של לקיחת הכבש לקרבן פסח במצריים, והוא היום של חציית הירדן. בשני האירועים יחד מתחילה המהפכה העברית.
בני ישראל נכנסו לארץ ישראל תחת הנהגתו של יהושע בן-נון: "והעם עלו מן הירדן בעשור לחודש הראשון ויחנו בגלגל בקצה מזרח יריחו"
(יהושע ד: י"ט). ביום הזה, מתכנסים לציין את האירוע המכונן הזה.
ולכן, כמדי שנה חגגנו את יום הכניסה לארץ, בסיורים לאורך ולרוחב של הגילגל המקראית, ולאורך נהר הירדן - בקטע הארוך בו חצו רבבות עם ישראל. מכוון שהשנה, י ניסן היה בשבת, הקדמנו את האירוע ליום חמישי ח' ניסן.
בבוקר, שישה סיורים התקיימו במקביל:
סביב השעה ארבע באחר הצהרים, אחרי סיום הסיורים, התכנסנו במעברות הירדן, לטקס מרשים המסכם את היום, בשאיפה להפוך את אתר מעברות הירדן לאתר מורשת מרכזי של עם ישראל, יוזמה שאלוף (מיל) עוזי דיין מוביל.
מאות אנשים מכל רכבי הארץ השתתפו בסיורים ובטקס.
צילום: יונתן גורמזנו
הביקור היה מרנן עם תפילה ושיעור עם הרב יוסי פלאי. הדרכות מרתקות ב-4 אתרים: בית הכנסת שלום על ישראל, תל יריחו, מעיין אלישע, ובית הכנסת נערן.
אנשים התלהבו ורצו עוד.
יהי רצון שנמשיך כך,
, מורשת ותרבות ביריחו, בית חגלה.
חברת הכנסת לימור סון הר-מלך סיירה בבית הכנסת העתיק "שלום על ישראל" ביריחו - בו שכנה ישיבה עד לפני שני עשורים ויצאה עם תחושות מעורבות. בלב מדינת ישראל שולט לו צבא זר, משימתנו היא לתקן את משגי אוסלו"
מאת: ,
ביקרתי ביום שישי האחרון בבית הכנסת העתיק "שלום על ישראל" ביריחו, העיר הראשונה בה חנו בני ישראל בכניסתם לארץ. הביקור היה מסעיר ומקומם, אך עם זאת מלא השראה ועוצמות.
עד לפני שני עשורים פעלה במקום ישיבה, עד שבמעשה איוולת החליטה המדינה לנטוש את הערים הערביות ביהודה ושומרון ולהעביר את השליטה בהם לידי הרשות הפלסטינית. בית הכנסת נותר בשטח C על פי ההסכמים, אך למרות זאת נמנעת עד היום כניסה חופשית מיהודים למקום.
בכניסה לעיר נאלצנו לחכות למעלה משעה עד ששוטרים פלסטינים הגיעו למקום ואישרו את כניסתנו לעיר, עם ליווי צמוד שלהם.
קשה לתאר את תחושת הבזיון.
בארץ אבותינו - אליה שבנו אחרי 2000 שנה והקמנו בה מדינה ריבונית, נאלצים חברי כנסת להישמע להוראותיו של צבא זר.
מחוץ לבית הכנסת מתנוסס כיום מוצב צבאי של מנגנוני הביטחון של הרשות הפלסטינית. כאן, הם אלו ששולטים ומנהלים את האזור.
בתוך בית הכנסת התארגן מניין לתפילת שחרית, בזמן שיהודים אחרים ירדו לקומה התחתונה לחזות שוב בפסיפס הנדיר שהשתמר במשך שנים בבית הכנסת העתיק, עדות בלעדית לחיים היהודים שהתנהלו כאן לפני אלפי שנים.
אט אט בית הכנסת ששומם ברוב ימות השנה החל לחזור ולעטות מראה יהודי. אנשים התיישבו ללמוד תורה עם ילדיהם, והרב יוסי פלאי שמארגן בכל חודש את הכניסות לבית הכנסת העתיק יחד עם ארנה קובוס מהישוב בית חגלה הסמוך, העביר שיעור במקום למשתתפי הסיור.
התחושות מתערבבות וקשות לעיכול. מצד אחד געגוע וכיסופים לימים הלא רחוקים בהם התהלכנו כאן בבטחה, ומצד שני כעס ועצב על המצב שנשקף היום מחלון בית הכנסת.
בשנים האחרונות אנחנו רואים את המשמעות של הנסיגה מערי נחלתנו ביהודה ושומרון - כמו בערי צפון השומרון שהפכו לקיני מחבלים. שמירת הביטחון והשליטה הישראלית בשטת תלויה בנוכחות יהודית קבועה עת בסיס יום יומי.
משימתנו בממשלה הנוכחית היא לתקן את משגי אוסלו ולחזור לערים שנטשנו - שכם ויריחו. חידוש הישיבה בבית הכנסת שלום על ישראל ביריחו יכול להיות צעד ראשוני וקל יחסית ליישום.
מדינת ישראל - מדינתו של העם היהודי, היא מדינה ריבונית וחזקה ואין שום סיבה שלא תפגין משילות וריבונות בכל חלקי הארץ.
את הסיור הזה חתמתי כשזעקתו של הרב צבי יהודה קוק מהדהדת במוחי: "איפה חברון שלנו?! איפה שכם שלנו? איפה יריחו שלנו? איפה כל רגב ורגב? האם בידינו לוותר על איזה מילימטר מהם?! חלילה, חס ושלום!"
הדלקת נר רביעי ב-בית הכנסת שלום על ישראל
הערב נסענו לבית הכנסת שלום על ישראל ביריחו, הדלקנו נר רביעי של חנוכה, וחגגנו את האירוע עם הרב יוסי פלאי ותלמידי ישיבת יריחו הלומדים יום-יום בבית חגלה.
צילום: עינת אמיתי. ייצוב המודעה: סיגלית טמיר
נר שביעי וראש חודש - סיור באתרי יריחו
ביום ראשון השביעי של חנוכה וראש חודש טבת, סיירנו בבית הכנסת שלום על ישראל ביריחו (בעל הפסיפס עם סמלים ייחודיים מהיהדות), וקיבלנו הדרכה על מיוחדות הפסיפס.
אחר כך, המשכנו לתל יריחו (בו החומות הופלו על ידי שופר וחצוצרה). ביציאה מתל יריחו, ערבים תקפו את האוטובוסים באבנים באלימות רבה.
למרות זאת, המשכנו את הביקור בבית הכנסת העתיק נערן (בעל הפסיפס עם השפעת תרבות יוון, בניגוד לפסיפס של שלום על ישראל).
היינו חמישה אוטובוסים: שלושה של "תרבות ומורשת יריחו", אחד של "בית ספר שדה מחולה" ואחד של "בית ספר שדה עפרה". ההדרכה בעברית הייתה על ידי ארנה קובוס (תרבות ומורשת יריחו) וזאב ארליך (בית ספר שדה עפרה). ההדרכה באנגלית הייתה על ידי יונתן גורמזנו (תרבות ומורשת יריחו).
תודה לצלמים: פאיגה מרקס, נחום, רוברט רוגוף, יוסף פרץ, יעל, סיגלית תמיר - וכל אחד שלא מניתי. ייצוב המודעה: סיגלית טמיר
מידי שנה, בליל הושענא רבה לומדים תורה כל הלילה בבית חגלה על פני יריחו ובבוקר מתפללים ביריחו, בבית הכנסת העתיק שלום על ישראל.
השנה, הרב ד"ר חגי בן-ארצי נתן לנו שיעור על הנס שהתרחש בהושענא רבה במלחמת יום כיפור בקרב על תעלת סואץ, ושילב מורשת קרב ומפות בשיעור.
בבוקר, התפללנו שחרית חגיגית של הושענא רבה בבית הכנסת שלום על ישראל ביריחו.
חגיגות הושענא רבה ביריחו הן לזכר כיבוש יריחו, כאשר בימי יהושע בן נון, בני ישראל סבבו את חומות יריחו הבצורה פעם אחת ביום במשך שבוע, ובראשם הלכו שבעה כוהנים ביחד עם ארון הברית. וביום השביעי הקיפו את העיר שבע פעמים, תקעו בשופרות והריעו. ואז החומות נפלו – בעצם, נבלעו בתוך האדמה בתהליך ניסי – ועם ישראל פרצו לתוך העיר.
שיעורו של הרב ד"ר חגי בן-ארציתמונות
צילום: יונתן גורמזנו.
