קטיף רימונים בבית חגלה עם משפחות המקום
ביום חמישי כ"ח מנחם אב, התאספנו בשדות בית חגלה לקטוף את הרימונים שכבר בשלים, מוכנים וטעימים בהחלט!
ביום חמישי כ"ח מנחם אב, התאספנו בשדות בית חגלה לקטוף את הרימונים שכבר בשלים, מוכנים וטעימים בהחלט!
היום חלק מהמשפחות שבאו לגור בבית חגלה סיירו באתרים החשובים של יריחו: בית הכנסת שלום על ישראל, מעיין אלישע, תל יריחו ובית הכנסת נערן.
בערב ראש חודש מנחם אב תשע"ט (01/08/2019), בית חגלה על פני יריחו חגג ח"י שנים להקמתו.
זכינו לשיעור מרתק על מצוות התלות בארץ מפי הרב ד"ר מרדכי שומרון, ראש המחלקה למחקר מדעי במכון התורה והארץ, וניגוני מדבר מפי הזמר סיני תור.
ביום שישי ט' תמוז, ישיבת הגולן התפללו בבית הכנסת העתיק שלום על ישראל, וקבלו הדרכה על המקום מפי ארנה קובוס. א"כ, סיירו וקיבלו הדרכה (מפי ארנה קובוס) בכמה אתרים חשובים בעיר יריחו: תל יריחו, מעיין אלישע ובית הכנסת נערן.
הגיעו 80 איש בהתלהבות. הרב שי וינטור, מישיבת הגולן, מביא אותם כבר פעם השניה, ובע"ה המסורת תמשך.
ביום שישי ה' אייר (מוצא יום עצמאות), התפללנו בבית הכנסת שלום על ישראל עם ישיבת שובו בנים ועם הרב ברלנד, בהתרגשות גדולה. בע"ה, עוד ימשיכו לפקוד את בית הכנסת
יריחו נכבש ב-כ"ח ניסן, כאשר תקיעת השופרות של הכוהנים הפילו את חומותיה, שנבלעו באדמה. זה היה תיכף אחרי ימי הפסח שעם ישראל חגג בארץ, מייד אחרי חציית הירדן בהנהגתו של יהושע בן נון.
ביום שישי כ"ח ניסן תשע"ט, התפללנו שחרית בבית הכנסת העתיק ביריחו שלום על ישראל, תקענו בשופרות בתל יריחו וגם בקרנו בבית הכנסת נערן בצד הצפוני של יריחו.
מאת:
בשוד האחרון המחבלים שוב גנבו את העיזים. כדי להתנחם קניתי זוג עיזים. קתמי ופרחיה. הם התיילדו. שתי בנות קטי ושפי. אחרי, שנתיים שפי המליטה ראשונה: שנים. הראשון זכר והשני נקבה. הסבתא של הגדיים ואמא של שפי, כאשר שמעה את הבכי של הנולד, הצטרפה לחדר הלידה. כשהגדי קם על רגליו, חיפש עטינים לינוק אך אמו שפי, לא נתנה לו. העיזה הזו לא סובלת שנוגעים בה. אז הגדי הלך אצל הבסתא. היא נתנה לו, אבל לא היה לה שם משהו. וו! רצתי למצפה יריחו וקניתי חלב עיזים . הוצאתי אותם מהדיר כאשר הסבתא הייתה אלימה ולא הסכימה להפסיד את הולדים. הולדים שלושה ימים ראשונים לא אוכלים, רק יונקים מן העתינים נוזלים לחיים .נתתי להם כל שעה ושעתיים. הנקבה לא הסכימה לשתות כלום אבל אחיה טיפה. בחצות הלילה אור ליום השלישי להולדם קשקש הגדי הזכר התחיל לבכות. קמתי נתתי לו בקבוק ושתה את רובו. הוא ניצח נשאר בחיים. אחותו מתה. גם בבוקר שתה בקבוק שלם ואז בצהריים החזרתי אותו לדיר. עם הכח של החלב הזה ינק כל כך חזק מן הסבתא שחזר לה החלב. היו לו אמא דלא מניקה וסבתא מניקה.
אז אחותה של שפי ,קטי המליטה שנים. הראשון זכר והשני נקבה. קטי האמא הייתה מסורה להם מאוד. ביומיים הראשונים הקובעים אם הם יחיו או ימותו, היא הניחה להם לרגע. על הזמן דאגה ודחפה אותם לקום ולבוא לינוק. מכל צד שלה עמדו הגדיים ושתו. ביום השלישי היו כבר חזקים יותר והסתובבו.
ככה נולדו שתי בכורות משתי אמאות אחיות. בדרך כלל בדיר מוכרים חלק מן הנקבות על מנת שלא תהיה קדושה לבכורות כי טרם נבנה בית המקדש. אבל אני מאמינה שבמהרה יבנה לכן לא מכרתי וגם לכן מחזיקה 200 יונים לקורבנות בע"ה. הרב בקרמן אלחנן שמע את הספור מחתני שלומד אתו והחליט שרוצה לבוא ללמוד ולהכיר את הבכורות לקראת בניית המקדש בהקדם בע"ה.
בינתיים ביום הרביעי לחייו של קשקש שבר את רגלו האחורית והיה צולע. האם פגם כזה מסיר ממנו את הקדושה? הרב בקרמן בא וצילם אותו והביא עוד רבנים מומחים לראות ולהחליט האם זה מום שאוסר אותו להיות קרבן.
עברו חודשיים. הגדיים גדלו ופתאום ראינו שקשקש צולע פחות. הוא נוגע לפעמים את רגלו ארצה. אחרי פסח החליטו הרבנים להכריע אם הוא פסול או לא.
אחרי פסח קשקש כבר רץ כמו האחרים בלי לצלוע. אילו נאסר לקרבן היו שוחטים אותו. אז כולנו והילדים שמחנו. לבכור השני קוראים נקודי ואחותו רוני.
הרב בקרמן עשה טכס מסירת הבכורות לכהן לשם הקרבה בבית המקדש. אז באחד הימים אחר"הצ הביא כיתת לימוד אתו ועוד רבנים, אחותו ילדיו ואורחים . משפחות הידוב בית חגלה גם הגיעו בילדיהם, הרב בקרמן הכניס לדיר סטנדר, הבחורים עמדו מכיין אחד והנשים עם ילדיהם בצד אחר, הילדים הביאו הרבה גזם לעיזים להיות עסוקים ולא יפריעו הרב לימד מסכת בכורות לתלמידים כאשר ה ם לומדים ממש בראיה דברים שלא ידעו. אחרכך בעלי יוסף מסר כל בכור בנפרד לכהן אחר. הם החתימו את הבכורות באדום. הביטו לי מתנה שלט לתלות על הדיר שמסביר על קדושת הבכורות. כיון שהכוהמים לא היה להם מה לעשות עם הגדיים החסירו לנו אותם ללא תנאי רק עם בקשה שאם יבנה הבית נביא אותם לקרב.
הרב בקרמן עשה מכל הספור סרט ומלמד זאת בהרבה ישיבות.
ייבנה הבית במהרה בימינו, ארנה קובוס
בחול המועד פסח, טיילנו באזור הגילגל המקראית, ז"א ביקרנו בגבעת הערלות, בעתיקות בית חגלה, במעברות הירדן, ובחוות בית חגלה של היום.
גם טיילנו באזור המערבית ליריחו, הסמוך לארמונות החשמונאים. הצבא לא איפשר לנו להגיע לארמונות, אז אנחנו ביקרנו בקיפרוס, ושם עשינו תצפית אל יריחו ואל ארמונות החשמונאים.
מאת:
כמדי שנה חגגנו את יום הכניסה לארץ במעברות הירדן - שהן ערבות יריחו.
ביוזמתה של מורשת ותרבות ביריחו, אלוף (מיל) עוזי דיין מקיים אירוע גדול במעברות הירדן, אחרי בוקר של סיורים ביריחו ובסביבתה.
אכן, בבוקר היו סיורים ביריחו, בצפונה ודרומה, בהדרכת בי"ס שדה גוש עציון.
באחר הצהריים במעברות הירדן, הרב ד"ר חגי בן ארצי פתח בהקראת הפסוקים מן התנ"ך של חציית הירדן, הרב מאיר לאו הזכיר את חשיבות זיקה לארץ בעיבודה, ראש מועצת הבקעה, משתוקק לריבונות ישראל.
חבר הכנסת האלוף (מיל') עוזי דיין מייחל לכניסת גוון יהודי למעברות הירדן, קודם-כל ע"י הוספת שם עברי לאתר, וגם בהקמת 12 האבנים, עליהם מדבר התנ"ך.
האירוע היה בנעימת שירי הלל של מקהלת החזנים הישראלית בת קול.
השתתף ציבור רב של יותר מ-1000 איש.
האירוע במשמעות לאומית, ברוך שמו.
בכל יום שישי בין 07:00 ל-11:00 (יכול להשתנות בין שבוע לשבוע), מתפללים שחרית בבית הכנסת העתיק שלום על ישראל, ומסיירים במעיין אלישע (בו הנביא אלישע הימתיק את המים לאפשר לאנשי יריחו לשתות מים מתוקים), בתל יריחו (שנכבש ע"י יהושע בן נון אחרי הפלת חומותיה), ובבית הכנסת נערן, אשר בצפון-מערב העיר.
מכבר כמה שנים מציינים את ההילולה של משה רבנו בערבות יריחו, על גדת הירדן מול הר נבו, תוך קריאת תיקון שערך הרב המקובל ישועה בן-שושן זצ"ל, וגם מקיימים שיעורים בבית חגלה, שעומד מול ההר מעבר השני של נהר הירדן.
השנה, קיימנו את ההילולה עם בנו של הרב בן-שושן זצ"ל.
קבוצות מתנדבים קוריאנים הגיעו לבית חגלה בשבוע ט"ו בשבט .קיבלו הדרכה מרגשת וסייעו במרץ לנקות את הגזם שהצטבר בחווה.
ביום שלישי, נר שני של חנוכה, סיירנו בארמונות החשמונאים, לאחר שצה"ל הסכים לאבטח את המבקרים, רק לאחר הפרסום בקול היהודי.
כזכור לפני מספר שבועות, התפרסם בקול היהודי כי צה"ל הודיע כי לא יאפשר בחג החנוכה כניסת יהודים לאתר החשמונאי העתיק, ארמונות החשמונאים, סמוך ליריחו.
פניית ארנה קובוס (מנהלת עמותת תרבות ומורשת יריחו) לצה"ל נענתה להפתעתה בשלילה. מספר ימים לאחר הפרסום בקול היהודי, הודיע הצבא כי יאשר את הכניסה.
ביום רביעי, נר שלישי של חנוכה, סיירנו בגילגל המקראית, המקום בו עם ישראל חצה את הירדן עם יהושע בן-נון.
מאת:
כמדי שנה למדנו בליל הושענא רבה בבית חגלה על פני יריחו. הרב ד"ר חגי בן-ארצי מסר שיעור על החזון הציוני של הגאון מוילנה. הרב שמעון בן-ציון מסר שיעור בנושא "תורה ציוה לנו משה".
בבוקר על הנץ, התפללנו ותיקין בבית הכנסת העתיק "שלום על ישראל" ביריחו. השתתפה קבוצת בחורים ומשפחות שהתפללו בהתלהבות ושמחה.
הקפות המזבח בהושענות מזכירות את הקפות יריחו בהם נכבשה העיר בתקופת יהושע בן נון. הושענא רבה היא מעין תקון רוחני לכבוש הגשמי של יריחו. צריך לזכור שיריחו היא מנעולה של הארץ וכבוש ותקון בה משפיע לטובה לכל הארץ. יהי רצון שנחזור לשבת בה.
שמע או הורד את השיעור באודיו
שמע או הורד את השיעור באודיו