תל יריחו

אין ספק שהאתר המרכזי ביריחו הוא התל- מקומה של יריחו העתיקה.

בתל זה נמצאות החומות שעליהן אמרו חז"ל "הרואה חומות יריחו שנפלו, צריך לברך "ברוך...שעשה ניסים לאבותינו במקום הזה". ואכן החומות מתקופת הברונזה הקדומה, שלפי המחקרים החדשים הן החומות שעמדו בפני יהושע בן נון בכובשו את הארץ. חומות שנחפרו ואפשר לראותן. וראה איזה פלא, כל החלק המזרחי של החומה פשוט נעלם, וכמו שאמרו חז"ל שהחומה נבלעה במקומה. אותו חלק שמצד מזרח, מול בני ישראל שעלו מן הירדן.

בתל יריחו יש רק בית אחד הנמצא שלם עד היום, זה מגדל השמירה שנמצא בצד המערבי של העיר, כנראה באזור שער העיר. מסתבר שמגדל זה היה ביתה של רחב הזונה, שהיתה יושבת בחומה סמוך לשער העיר – והמגדל עד היום עומד שלם, כי יהושע, כאשר הוא החריב את העיר הבטיח לא להחריב את ביתה של רחב.

מתקופת השופטים (ברונזה תיכונה) נמצאים כאן חלקלקה וחומה תומכת, השייכים לתקופה בה ירשו המואבים, ובראשם עגלון מלך מואב, את עיר התמרים.מתקופת המלוכה ( ברונזה מאוחרת) נמצאו מבנים ובנין מרכזי, הוא עירו של חיאל בית האלי.

יריחו היא העיר הקדומה בעולם. כמו ירושלים המוכרת כעיר אלוקית , יריחו מפתיעה אותנו במדבר ואנחנו מוצאים אותה מתקופות פרהיסטוריות, 9000 שנה. כה מרתק הסיפור שלה במקרא.

בין 1867 ו-1868 החוקר הבריטי Sir Charles Warren חפר בה הו חפר שישה בורות, אך לא הוציא מסקנות משמעותיות מעבודתו.

החפירה הרצינית בוצעה ע"י משלחת אוסטרו-גרמנית שבראשה עמדו Sellin and Wetzinger בין השנים 1907 ו-1911 ושרטטו את האתר במדויק.

חוקר הבריטי Sir John Gastrang ביצע חפירות בשנים 1930-36, ובא למסקנה שהעיר יריחו חדל להתקיים סביב 1400 לפני הספירה, זאת אומרת בזמן כיבוש יריחו על ידי יהושע בן נון.

ב-1952 הארכאולוגית הבריטית המשיכה את עבודתו פר' Kathleen Kenyon חפרה בה שוב.

היא מצאה בתל יריחו מגדל מתקופת האבן עם המון מדרגות בתוכו העולות אל הגג. היא חקרה את האבנים האלו שנראו מסותתות במתכת ולא מצאה זכר למתכת. זה הביא אותה למסקנה שהעיר יריחו חדל להתקיים סביב 1550 לפני הספירה, זאת אומרת הרבה לפני הכיבוש של יהושע בן נון – ולכן, לפי הממצאים שלה, יהושע כבש מקום שכבר נחרב כ-150 שנים קודם, וחומות כבר לא היו.

דר' Bryant Wood מאוניברסיטה טורונטו, בודק מחדש את הממצאים והמחקר סביב לתל יריחו כדי לקבוע את התאריך של כבוש הארץ. שום דבר לא היה קורה אילולי פר' Kathleen Kenyon בשנות ה- 1950 חפרה בתל יריחו על מנת להוכיח שדברי התנ"ך הם דמיון ספרותי ותו לא.

דר' Bryant Wood חקר את הממצאים של Sir John Gastrang (שקדם ל-Kathleen Kenyon) לעומת הממצאים של Kenyon, אחרי מותה, ומצה ש- Kenyon טעתה:

• מאחר והתבססה על חומר שאיננו, לפי טענותיה, ולא על החומר הנמצא , כמו ש- Gastrang מצא – היא הכריזה שלא מצאה הרס מתקופת הברונזה המאוחרת, ולכן בתקופה הזאת העיר כבר לא הייתה קיימת.
• דר' Wood מצא שחפירתה של Kenyon הייתה מצומצמת ולא מספיק מקיפה. לכן היא טעתה לעומת Gastrang שעבד בנאמנות גדולה יותר.
• Kenyon טענה שהריסתה של יריחו היא יותר מוקדמת (סביב 1550 לפני הספירה) ע"י המצרים, אך אין לזה שום הוכחה אצל המצרים. לעומתה, Gastrang הוכיח את האירוע ב-1400 ליפני הספירה, ע"י הוכחת כלי החרס.
• חלוקתה של - Kenyon לתת תקופות לא מתאימה את טענתה שהעיר נהרסה יותר מוקדם. סמלים של חיפושיות שמצה Gastrang בבית קברות צפונית לעיר מוכיח על התקופה שבית הקברות היה פעיל.
• לבסוף חתיכת פחם נלקחה לחקירה ותוארכה ב-1400 לפני הספירה בדיוק.

דר' Bryant Wood מצהיר שכל מה שמתואר בתורה מתקבל אל הדעת – בליעת החומות, שהעיר בערה באש סביבות השנה 1400 לפני הספירה – והקשר ליהושע ועם ישראל הוא יציב ובלתי נכחד.

האנשים אכלו מן התבואה שבשדות. אדמת יריחו מאוד מיוחדת. בערבות יריחו הכול חוואר- אדמת ים המלח. הירדן חופר בחוואר הרך וזורם לים המלח והכל סביב תלים לבנים שוממים.

ליריחו מגיע וואדי קלט שמביא אדמת שחף, אדמה פורייה; מעיין אלישע נובע מימיו ליד תל יריחו, מים מתוקים. אלה הופכים את האדמה לפורייה שאין כמותה בעולם; אין צורך לזבל בכלל. פרותיה מיוחדים, טובים ורבים. כאן גדלו עצים מיוחדים אם האפרסמון, הפפיה, התמרים ובננות.

בוודאי שבכל התקופות אנשי יריחו ריכזו את התוצרת בתוך החומות למרות שהיה להם עודף, וגם ידעו איך לשמר את התוצרת מעבר לתקופת היבול.

ביריחו תחילת תרבות הבישול. אך בתקופת האבן, שלא היו סירים, טחנו את הגרעינים ואפו לחם.

בכל החפירות נמצאו הרבה כלים, המתאריכים אותם הרבה לפני כל כלי אחר בעולם. הכלים האלה נמצאים במוזיאון רוקפלר.

כל זה מתאר לנו על חשיבות העיר יריחו, שאינה חשיבות אסטרטגית אך חברתית תרבותית. לכן חשוב לכבוש את יריחו, כי הכול מתחיל משם.

יהושע בן נון מביא מהפכה עולמית. הוא חייב להתחיל מן התחלה. ליהושע עם שנולד במדבר בני חורין, אינן עבדים, אלא למדו תורה. עם הספר. יהושע שורף את העיר לחלוטין להוציא ביתה של רחב המושיעה את המרגלים.

רחב יושבת על החומה. דבר אחד נמצא בתל יריחו שלם וזה מגדל מתקופת האבן, כולו שלם. חוקרים למיניהם העלו הרבה רעיונות על המגדל הזה, אך בפשטות זה ביתה של רחב. הרי אם מגדל זה היה מתקופת האבן, בוודאי היה כלול במערכת החומות של העיר. אין זכר לחומות, לא לפני יהושע ולא של חיאל. פשוט נבלע באדמה ואין כלום. אך המגדל הזה קיים שלם. מסתבר שרק ביתה של רחב לא נפגע בשרפת העיר ע"י יהושע. לכן, הבית נשאר שלם עד ימנו כדי להביא עדות מן השטח על נכונות התורה.

חשיבותה של יריחו עצומה בשבילנו כעדות חיה לאמתותו של ה' אשר הבטיח לעם ישראל לתת להם את הארץ, ואכן הארץ ניתנת בדרך נס לעם שיראל. תל יריחו הוא תל ההנצחה המלמד על קדושתה של העיר, העיר הבכורה לכבוש כולה קודש לה'. היא נכבשה בשבת ע"י 7x7 סיבובים, ארון הברית והשופרות.

דרומית ליריחו נמצאות מערות המרגלים, וגם מערות הקבורה מתקופת בית שני, כולם מצבות כוהנים שחיו ביריחו ועבדו בירושלים. (על זה נדבר בנפרד).

(א) כגון מעברות הים – מקום שעברו ישראל בים ביבשה.

(ב) ומעברות הירדן – מקום שעברו ישראל בירדן בחרבה בימי יהושע.

(ג) ומעברות נחלי ארנון – מפורש בש"ס שהיו שני הרים ועמק ביניהם שהיו ישראל צריכין לעבור דרך אותו עמק ונחבאו האמוריים במערות שעשו בהרים בצדי העמק כדי שיפלו עליהם פתאום בעברם בעמק ונעשה נס שנדבקו ההרים זה בזה בעבור ארון ברית ה' עליהם ונהרגו כולם שם.

(ד) של בית חורון – שהושלכו מן השמים על האומות שנלחמו עם יהושע כדכתיב בקרא.

(ה) ואבן שבקש – כדמפורש באגדה שעקר הר בת תלתא פרסא כדי להפילו על ישראל ונעשה נס שלא היה יכול להפילו ע"ש בברכות נ"ד ע"ב ועיין בביאור הלכה.

(ו) וחומת יריחו – שנבלעה במקומה.

(ז) מברך שעשה נסים – כתב המ"א לכאורה משמע דדוקא הנך וכדומה שניכר הנס מתוך המקום [פי' שבראותנו מעברות הים נזכרים אנחנו שהמים אלו נחצו לגזרים וכן בירדן היה נס במים גופא כדכתיב בקרא וכן אבני אלגביש יודעים אנו שאלו הם האבנים שבהם נעשה הנס] אבל בלא"ה כגון בבואנו סמוך לירושלים שקרה שם נס בעת מלחמת סנחרב שיצא מלאך ה' והמית כל המחנה אין מברכין על כגון זה שעשה נסים שאין הנס ניכר מתוך המקום [פי' אע"ג שאפשר לכוין מקום שנעשה הנס אעפ"כ אין הנס ניכר שהרי לא בגוף האדמה נעשה הנס] מיהו על נס שלו אפי' אין ניכר מתוך המקום כל שמגיע למקום ששם קרה הנס מברך.

(ח) ובין שאר ברכות – הנזכרים בסימן שאחר זה.

(ט) בהזכרת שם ומלכות – וכן צריך לומר נמי אתה ואלהינו כמו בשאר ברכות גמורות.