בעזרת ה' יתברך

הגילגל המקראית בערבות יריחו
מסיירים בגילגל, מזרחית לבית חגלה
תל יריחו  מצגת התמונה הבאה

הגִלגל המקראית

מאת: ארנה קובוס

הכניסה לארץ

סיור מודרך בגילגל המקראית
סיור מודרך בגילגל המקראית ע"י ארנה קובוס

בכבוש יהושע את הארץ, אחרי עוברו את הירדן, היה מחנהו הראשון בגילגל: "והעם עלו מן הירדן בעשור לחודש הראשון וחנו בגלגל בקצה מזרח יריחו" (יהושע ד', י"ט).

המקום נקרא גִלגַל, על ששם מלו את עצמם ישראל: "היום גלותי את חרפת מצרים מעליכם ויקרא שם המקום ההוא גלגל עד היום הזה " (יהושע ה', ט').

במקום זה הוקם המשכן שעמד 14 שנה. קדושת המקום נשמרה בדורות הבאים. כאן נמשח שאול למלך, להבדיל, כאן גם היה מרכז פולחן לעבודה זרה בתקופת המלוכה.

לכאן הובראו שנים עשר האבנים שהוצאו ממצב רגלי הכהנים כשעברו את הירדן. אבנים אלו הן אות לדורות שביבשה עברו בני ישראל את הירדן.

ממצאים ארכאולוגים והסטורים

כיום נמצאת חרבת ג'לג'ליה במרחק 3 ק"מ ממרכז העיר יריחו מזרחה, על דרך העתיקה ממעברות הירדן דרך חוג'לה לתל יריחו.

שרדו כאן כמה תלוליות, והמקום טרם נחקר. יש אולי לשער שתלוליות אלה צופנות בתוכן את מקום המשכן ואת גבעת העורלות, ומקום שנים עשר האבנים ואת העיר עצמה.

כן יש סמוך לכאן חרבאת נתלה שנחפרו ונמצאו בו שרידים מהתקופה הביזנטית. בהמשך יש בריכה עתיקה וקבוצת עצים. "מן הפסלים אשא את הגלגל" (שופטים ג', י"ט), סיפור של אהוד ועגלון, מלך מואב.

סיור מודרך בגבעת הערלות - אשר בגילגל המקראית

הסיור המודרך של ארנה קובוס בחול המועד סוכות תשע"ה. קרא על הסיור

המזבח בגִלגל

השיעור של הרב דר חגי בן ארצי בבית חגלה

הרב ד"ר חגי בן ארצי מוכיח שהקמת המזבח של שנים וחצי השבטים (יהושע פרק כ"ב) התרחש באזור החשוב של מקום כניסתם של בני ישראל לארץ וכריתת הברית מילה לפני הקב"ה, זהו אזור בית חגלה- גִלגל המקראית.

--:--
  

הגילגל המקראית - מחזה

הגילגל, מחזה מתולדות ישראל בעת כניסתם לארץ. המחזה בליווי שחקנים מקצועיים בשיתוף המבקרים.

הַגִלְגָּל - מקומה ההיסטורי ומיקומה הגיאוגרפי

הרב ד"ר חגי בן-ארצי

רב ד"ר חגי בן ארצי

רב ד"ר חגי בן-ארצי, תושב בית אל, מורה לתנ"ך ולמחשבת ישראל במכללות לחינוך בירושלים ובאוניברסיטה בר-אילן. בעבודתו החינוכית, משלב הרב ד"ר בן-ארצי מחויבות לתורת ארץ ישראל עם גישה אקדמית ומדעית.

מאת: ד"ר חגי בן ארצי1

הכניסה לארץ

חג הפסח הוא, כידוע, לא רק חגה של היציאה ממצרים אלא גם חגה של הכניסה לארץ. אנו קוראים בהפטרה ליום הראשון של פסח, שמעבר הירדן היה ב-י' בניסן – "והעם עלו מן הירדן בעשור לחודש הראשון" (יהושע ד', י"ט); בשלושת הימים הבאים נערכה ברית מילה המונית לכל הדור שנולד במדבר – "ואת בניהם הקים תחתם, אותם מל יהושע כי ערלים היו, כי לא מלו אותם בדרך" (שם ה', ז'); בי"ד בניסן הקריבו בנ"י את הפסח הראשון בארץ – "ויעשו את הפסח בארבעה עשר יום לחודש בערב בערבות ירחו" (שם ה', ז'); ובט"ו בניסן, בחג המצות, אכלו מצות שנאפו "מתבואת ארץ כנען" (שם, ה', י"א).2

כל הדברים הגדולים הללו התרחשו באתר ליד יריחו, שבנ"י ויהושע קראו לו גִלְגָּל. השם גלגל מוסבר בהקשר של ברית המילה והכניסה לארץ: "ויאמר ה' אל יהושע: היום גלותי את חרפת מצרים מעליכם, ויקרא שם המקום ההוא גלגל עד היום הזה" (יהושע ה', ט'). כאן אם כן מסתיימת עבדות מצרים והחרפה שכרוכה בה. המסע שמתחיל ביציאת מצרים ועובר דרך מעמד הר סיני, הנדודים במדבר וברית ערבות מואב מסתיים בגלגל. כאן הופך עם ישראל לעם בן חורין, שמחדש את בריתו עם הקב"ה ומגשים אותה בארץ ישראל.3

לפי מסורת חז"ל חנו כאן בני ישראל במשך 14 שנה של כיבוש הארץ והתנחלות השבטים, ורק אח"כ עבר המשכן לשילה. בגלל קדושת המקום והאירועים הגדולים שהתרחשו בו המשיכה גלגל להיות אתר בעל חשיבות במקרא.

ימי שמואל הנביא

כאן חודשה המלוכה בימי שאול ושמואל: "ויאמר שמואל אל העם: לכו ונלכה הגלגל ונחדש שם המלוכה. וילכו כל העם הגלגל וימליכו שם את שאול לפני ה' בגלגל..." (שמואל א', י"א, י"ד-ט"ו). ייתכן שדווקא גלגל נבחרה לאיחוד כל עם ישראל בסוף תקופת השופטים, מכיוון שזה היה המקום האחרון שבו עמ"י היה מאוחד ופעל כגוף אחד. מייד לאחר תקופת הגלגל התפצל עמ"י לשבטים, שחזרו והתאחדו לעם אחד מחדש בימי שאול.4

בית ספר לנביאים

בגלגל היה בית ספר לנביאים, שבו התחנכו תלמידיהם של אליהו ואלישע: "ויהי בהעלות ה' את אליהו בסערה השמים, וילך אליהו ואלישע מן הגלגל" (מלכים ב', ב', א'); "ואלישע שב הגלגלה, ובני הנביאים יושבים לפניו" (שם, ד', ל"ח). ייתכן שהגלגל נבחרה כמרכז להכשרת נביאים לא רק בגלל האירועים שארעו בו בימי יהושע אלא בגלל שהוא נמצא ממזרח ליריחו לרגלי הר נבו, שבו מת משה רבינו, אבי הנביאים.

איפה נמצאת הגילגל?

איפה נמצאת הגלגל? האם ניתן לזהות את מיקומה המדויק?

מסתבר, שהתשובה חיובית. התנ"ך מגדיר את מיקומה של הגלגל ממזרח ליריחו: "ויחנו בגלגל בקצה מזרח יריחו" (יהושע ד', י"ט). לאור פסוק זה זיהו רבים מן החוקרים את הגלגל עם ח'ירבת ג'לג'ול, תל קטן עם כמה חורבות, שנמצא כ-2.5 ק"מ מזרחית ליריחו. הזיהוי מתבסס, כמובן, בעיקר על הדמיון בין השם המקראי והשם הערבי של האתר.5

בזיהוי זה ישנם קשיים אחדים. קודם כל, התנ"ך מגדיר את מיקומה של הגלגל "בקצה מזרח יריחו", כלומר בקצה המזרחי של בקעת יריחו, ממש ליד הירדן, ואילו ג'לג'ול נמצאת הרחק מן הירדן. מסתבר, שמחנה בני ישראל באמת היה על הירדן, כיוון שהם היו זקוקים למים, שהרי המן ובארה של מרים פסקו עם מעבר הירדן (יהושע ה', י"ב). יתרה מזו: יהושע מן הסתם הרחיק את המחנה ככל האפשר מיריחו, שכן חשש להתקפות על המחנה מכיוון יריחו, ולכן מיקם אותו "בקצה מזרח יריחו"; ואילו ג'לג'ול נמצאת בחלק המערבי של בקעת יריחו סמוך לעיר. בגלל הצורך במים חנו בני ישראל ליד מעיין, ואילו בג'לג'ול אין שום מקור מים.6

מסתבר, שאת הגלגל יש לחפש בקצה המזרחי או אפילו הדרום-מזרחי של בקעת יריחו ליד הירדן וליד מקור מים גדול.

ואכן, באזור זה, לא רחוק משפך הירדן לים המלח, נמצא מעיין גדול בשם עין חג'לה. אזור המעיין מכוסה בחורשות עצי דקל, שניזונים לא רק מן המעיין, אלא גם ממי תהום גבוהים, שנמצאים בשטח נרחב מאוד עד הירדן. בסביבת המעיין נמצא מנזר יווני-אורתודוכסי שנקרא דיר-חג'לה. המנזר בנוי על חורבותיה של כנסייה ביזנטית קדומה מן המאה החמישית לספירה, ששרידיה נמצאים בקריפטה של המנזר. מיקומו של המנזר מוסבר במסורת הנוצרית במאורעות שקשורים בחייו של ישו7, אבל מסתבר, שהמסורת הנוצרית קידשה את המקום בעקבות מסורת יהודית.

ואכן, במפת מידבא8 מופיעה ממזרח ליריחו על הירדן כנסייה בעלת שנים-עשר חלונות, שמעליה כיתוב: "גלגל, מקום שתים-עשרה האבנים". מסתבר, שהכנסייה המתוארת במפה היא הכנסייה, שעל חורבותיה הוקם מנזר דיר חג'לה; כלומר, לפי המסורת הנוצרית-ביזנטית, שכנראה מבוססת על מסורת יהודית, דיר-חג'לה היא הגלגל הזיהוי הזה מתאים להגדרה המקראית וכן לצרכי בני-ישראל: הרבה מים, עצי תמר מניבים פרי, וריחוק מכסימלי מהעיר יריחו.

עיר יהודית בשם בית חוגלה

השמות "עין חג'לה" ו"דיר חג'לה" משמרים את שמה של עיר יהודית בשם בית חוגלה, שמקומה ממזרח ליריחו. ואכן, במפת מידבא ליד הגלגל מופיעה העיר בית חוגלה. זאת עיר שמוזכרת כבר בספר יהושע כעיר גבול בין נחלת יהודה לנחלת בנימין: "וגבול קדמה ים המלח עד קצה הירדן... ועלה הגבול בית חוגלה ועבר מצפון לבית הערבה" (יהושע ט"ו, ה'-ו').9

העיר המשיכה להתקיים גם בימי בית שני, והיא מוזכרת, בין השאר, בקרבות יונתן החשמונאי עם בקכידס.10עם ראשית הנצרות הפכה ליישוב ביזנטי, שבו הכנסייה שהוזכרה לעיל.

ואכן, בחפירות ארכיאולוגיות שהתבצעו ליד מחנה "מול נבו", בין דיר חג'לה לעין חג'לה, התגלו שרידיה של עיר ביזנטית, שבנויה על חורבותיו של יישוב יהודי מבית שני. מסתבר, שמעבר לגידולי התמרים, שתושבי העיר התפרנסו מהם, שימשה העיר כאתר תיירות ליהודים ואח"כ לנוצרים שבאו לראות את שרידיה של המצבה בגלגל11 וכן את האתר, שבו התרחש הנס של מעבר הירדן.12

בית חגלה המתחדשת

ייתכן, שניתן לזהות גם את גבעת הערלות, שבה התבצע טקס ברית המילה, בגבעה בולטת, שנמצאת בין דיר חג'לה לבין קסר-אל-יהוד.13

לפני כעשר שנים חודש היישוב היהודי בבית חוגלה אשר ליד הגלגל ע"י ארנה קובוס מעפרה ונשים נוספות. במקום הוקם מאחז קטן, שבו מדרשה לנשים וכולל לגברים. ראוי המקום, שבו אירעו מאורעות כ"כ משמעותיים ודרמטיים בתולדות ישראל, לשוב ולהיות מרכז גדול של תיירות וסיורים בעקבות המקרא.


הערות

  1. המחבר משמש כמרצה במרכז ללימודי יסוד ביהדות ובמכללות ילין וליפשיץ.
  2. סדר הפעולות וזמנן בכניסה לארץ מקביל בדיוק לסדר הפעולות וזמנן ביציאה ממצרים. גם שם התחילו ההכנות ב-י' בניסן – "בעשור לחודש הזה (הראשון) יקחו להם איש שה לבית אבות, שה לבית" (שמות, י"ב, ג'); בשלושת הימים הבאים נערכה ברית מילה המונית (לפי מסורת חז"ל, שהרי ערל אסור בקורבן הפסח); בי"ד בניסן הקריבו את קורבן הפסח – "והיה לכם למשמרת עד ארבעה עשר יום לחודש הזה, ושחטו אותו כל קהל עדת ישראל בין הערביים (שם, י"ב, ו'); ובט"ו בניסן, יום היציאה ממצרים, אכלו את המצות שאפו בהיותם במצרים.
  3. לזכר נס מעבר הירדן הוקמה בגלגל מצבה גדולה המורכבת משתים עשרה אבנים כמספר שבטי ישראל: "וישאו שתי עשרה אבנים מתוך הירדן... למספר שבטי בני ישראל, ויעבירום עימם אל המלון (בגלגל) ויניחום שם... והיו האבנים האלה לזיכרון לבני ישראל עד עולם". מסתבר, שהמצבה הנציחה גם את מעמד ברית המילה, שחיבר את שנים עשר השבטים לעם אחד, שמתאחד מסביב לברית עם אלוהיו.
  4. ייתכן, שגם המזבח שבנו שבטי עבר הירדן המזרחי היה בגלגל: "ויבואו אל גלילות הירדן אשר בארץ כנען, ויבנו בני ראובן ובני גד וחצי שבט המנשה שם מזבח על הירדן, מזבח גדול למראה" (יהושע כ"ב, י'). המזבח הזה, שנבנה ע"י שניים וחצי השבטים כדי לסמל לדורות הבאים את אחדות עמ"י, נבנה, לדעתי, בגלגל, שם היה המקום האחרון שבו פעל עמ"י כעם אחד ולא כאוסף שבטים. התיאור המקראי "גלילות הירדן אשר בארץ כנען" מתאים למיקומה של הגלגל ממזרח ליריחו.
  5. ראו: דעת מקרא ליהושע ד', י"ט; וכן: יריחו היהודית לדורותיה, זאב ארליך, עמ' 23. ישנן גם הצעות אחרות כמו ח'ירבת ע'לע'לה או תל א-נתלה.
  6. מעיין אלישע, שהוא מקור המים העיקרי של העיר, נמצא ממש ליד תל יריחו (תל א-סולטאן).
  7. לא רחוק מכאן, בקסר-אל-יהוד, הוטבל ישו ע"י יוחנן המטביל, וכן אירעו פה אירועים נוספים הקשורים בראשית הנצרות.
  8. מפה ביזנטית של א"י מן המאה השישית לספירה, שנמצאה בעיר מידבא שממזרח לים המלח.
  9. בית חוגלה עצמה הייתה שייכת לשבט בנימין: "והיו הערים למטה בני בנימין... יריחו ובית חוגלה ובית הערבה ובית אל" (יהושע י"ח, כ"א-כ"ב).
  10. ראו: קדמוניות היהודים ליוסף בן מתתיהו, ספר שלושה עשר, פרק א' פסוקים 26-31.
  11. בתוספתא סוטה ח', ו' מסופר ש"אבא חלפתא ואלעזר בן מתיא וחנניא בן חכינאי (כולם תנאים בני הדור השלישי באמצע המאה השנייה) עמדו על אותן אבנים (בגלגל) ושיערום". במאה הרביעית מספר על המצבה הנוסע הנוצרי מבורדו.
  12. זה אחד האתרים, שבו מברכים את הברכה "שעשה ניסים לאבותינו במקום הזה". הנוצרים והמוסלמים מכנים את המקום "קסר אל-יהוד".
  13. בסקר ארכיאולוגי שהתבצע במקום נמצאו כמה אבני צור, שלפי המסופר במקרא השתמש בהם יהושע לצורך ברית המילה: "בעת ההיא אמר ה' אל יהושע: עשה לך חרבות צורים (מאבן צור) ושוב מול את בני ישראל שנית. ויעש לו יהושע חרבות צורים, וימל את בני ישראל אל גבעת הערלות" (יהושע ה', ג'-ד').

סיור בלב הגילגל ותצפית אל הר נבו

שיעור-שטח בלב הגילגל, במקום שעם ישראל עשה את ברית המילה ההמוני והיביא את קורבן הפסח הראשון אחרי כניסתם לארץ. בשיעור הזכרנו את הנביאים אליהו ואלישע, ו"בית הספר לנביאים" שהתקיים כאן באום זמנים. נותן השיעור: הרב ד"ר חגי בן-ארצי.

מן הירדן דרך הגילגל ליריחו עיר הקודש

מאת: ארנה קובוס

בספר במדבר נזכר הזוג "ירדן ירחו" כמה פעמים. ירדן מלשון נדר. בספר במדבר- פר' מטות מדובר על תשלום הנדרים. הירדן מקודש רק מיריחו והלה.קריעת הירדן וקריעת ים סוף היינו אך. יש שאומרים שאפילו קריעת ירדן גדולה מקריעת ים סוף. שהמים סבו לאחורה ולא רק קפאו.קריעת הירדן מתחילה בבנ"י ומסתיימת באליהו ואלישע, כולה קודש.

הירדן נהר מופלא! הוא יורד מן הכנרת אל ים המלח ויוצר תמונה של מאזניים.

אנו נמצאים במקום העמוק שבעולם, בשבר הסורי אפריקאי, וכאן במקום העמוק ביותר יש מאזניים מבראשית. מאזניים אלה הוכנו לכניסת בני ישראל לארץ. בני "י צריכים אחרי תלאות של 40 שנה עם הטהרות לחדור לארץ דרך מתן דין וחשבון עמוק. שהרי יהושע בעת חציים הירדן אומר להם: "בזאת תדעון שאל חי בקרבכם....שהוא ינחיל לכם את הארץ" ( פרק ג', יהושע). בני"י צריכים לתת ד"וח בין החיים למוות. שהרי ים כנרת הוא מקור למים חיים ואילו ים המלח ההפך. חציית הירדן הופכת להיות חותם על תןלדות עם ישראל – המאבק בין החיים למוות.

זו היכולת שהקב"ה נותן לבנ"י להתמודד עם החיים והמוות ודוגמה לכך אליהו ואלישע וחצייתם את הירדן. בתוך הירדן הם מקבלים על עצמם זה את העולם הבא וזה את היכולת לנבואה כפול ממורו.

כאן נאמן נרפא ומתגייר.

ירדן ירחו הוא זווג של קדושה כאשר נדרש השלוו של דין הירדן ושפע ירחו לחיי תורה. שלוו זה הוא הסוד.

אז יהושע נותן להם את הכלים להתחבר לחיים ע"י ברית המילה. הסרת הערלה היא סמלית. לשם שמירת המצב של כנות בין האיש לאלוקיו."הסירו את עורלת לבבכם" צועק הנביא (יחזקאל), יש אנשים עם לב של אבן ויש אבנים עם לב אדם- אומר השיר של נעמי שמר. הסרת העורלה- הצביעות, הדופרצופיות, האינטרסנטיות אלה סימנים של הפקרות וכפירה.

במדרש הירדן מופיע כגבול גן העדן כאשר הוא החרב המתהפכת בין החיים למוות ושומרת על הגן.

הירדן הוא נכס לארץ. הנביא אלישע יודע זאת ושולח את נאמן שר הצבא הסורי לטבול שם כדי להתרפא- ז.א. לעבור מן המוות לחיים.

(מלכיםב')

באותו מעמד בספר יהושע פרק ג' יהושע משביע את בנ"י שהם מקבלים שמיא ואם לא כן באים המים ושותפים אותם (ירושלימי, סוטה, ז,ה,).

חציית הירדן-גילגל

חציית הירדן והכניסה לארץ נעשת ברב עם יוצרת הד עצום לסביבה. הם נכנסים כמחנה ההולך במדבר, רבוע של כל השבטים עם הלויים במרכז והמשכן.

המרגלים כבר ספרו ליהושע את דברי רחב הזונה:"כולם נמוגו מפניכם".

לכן יהושע אינו פוחד ומעיז לעשות בשטח פתוח, בלתי ידוע ברית מילה לכל הצבור. יהושע הוא נביא אך גם מציאותי. הם מתיישבים ליד המעיין עין חגלה. יש בו מים בשפע.

גם בערבות מואב איכן עצרו כדי לקבל את ספר דברים מפי משה רבנו, מתיישבים ליד המעיין העצום "קלירואי". שם בפר "כי תבוא" לפעם ראשונה משה רבנו קורא להם:" היום נהייתם לעם". עם נולד בערבות מואב. שם הם מקבלים על עצמם את מחויבות התורה ורק אחרי חציית הירדן ע"י ברית המילה הם חותמים מחויבות זו על בשרם. כך הם מחברים בעצמם את שני חלקי ארץ ישראל, מעבר לירדן וארץ הקודש. כמו תינוק שנולד הם מלים כדי לקיים את הפסח.

פסח מסמל את יציאת מצריים באותה מידה שאת הכניסה לארץ. פסח ראשון בארץ ישראל, סוגר את מעגל יציאת מצריים במלאו. מעבדות לחרות. ששה לשונות של גאולה- ארבעה בלי הארץ ועוד שנים זו הנחלה.

הבטחתו של הקב"ה התקיימה במלואה. זו הוכחת קיומו וחג האמונה- מתחילה ועד הסוף. חג הפסח בא ללמד אמונה והודיה על כל מה שהוא נותן. כי אנו מאמינים , יש טעם בדרכו,. שוב, חג הפסח הוא ההוכחה על קיום הבטחות ה'. על כן יש להודות.

אלה הכלים שיהושע נתן לעם ישראל כדי לזכות ל א) חיים ב) כבוש הארץ- ברית מילה והודיה.

השטח הזה לפני יריחו- גלגל או ערבות יריחו הוא השטח של ההכנה לפני המצווה. המצווה כבוש הארץ.

יהושע הצטווה עם הכניסה לארץ להגיע להר גרזים לקיים את טכס הברכה והקללה.

אנו קוראים איך יהושע מתעכב . מזה אנו למדים שהרי יהושע קיים את כל מה שמשה צווה עליו. כתוב במפורש. זה כולל את כל הקודם מכניסה לארץ. כי הוא מחנך ומכין את העם לקראת קבלת הברכות והקללות. טכס הכללות והברכות אינו טכני. אלא משמעותי. לכן הוא דואג שעם ישראל יגיע לשם מוכן. זאת, איננו מבינים כשקוראים כפשוטו. לכן יש שואלים מדוע יהושע לא הגיע יישר להר עיבל? אלא שאיננו מבינים שיהושע יודע להכין מעמד זה ואיננו דבר סתמי.

יריחו

עם המתנות האלה ( מילה, פסח) בידיים העם צועד לקראת יריחו.

יריחו נכבשת תוך שליטה עצומה- בשקט מקיפים את יריחו. בדממה מקיפים את העיר. זה מטיל אימה. אלה ההקפות לנשואי עם ישראל לארצו. תוך אימה של קדושה ופחד, תוך נוכחות השכינה ביום השבת קודש, העיר הבכורה לכבוש, כולה קודש לה'.

החרם מוכיח על קדושתה, רק שבנ"י לא ידעו עד כמה זה מחייב אותם.

רק רחב הזונה ובני ביתה ניצולים מן האש. רחב היא הדוגמה לגיור התושבים המקומיים במידה והם מקבלים על עצמם את התורה. רחב היא הדוגמה של נשיאת היפוכים. היא הזונה הופכת לבת זוגו של יהושע בן נון. המדרש מוסיף שנמשך זרע קודש- מלכים וכוהנים.

נשיאת ההיפוכים היא יריחו, והירדן. הרי המקום הנמוך בעולם והגבוה גם יחד.

שהרי אליהו הנביא עולה שמיימה מעבר הירדן. הולך ומתקרב להר נבו ונלקח השמיימה. נשיאת ההיפוכים ראינו אצל הירדן- החיים והמוות.

טיהור וקדושה אצל נאמן שהרי אחרי הטבילה מקמל על עצמו תורת ה'.

יהושע למד מרבו ומשנה את שם העיר הראשונה הטמאה שאמורה להיות כולה קודש. הוא מוסיף י . מעיר הירח הטמאה בע"ז הופכת לעיר יראת הרוח או הרח. יריחו מתקדשת רק עם יהושע. בכל התורה עם משה רבנו היא מופיעה בשם ירחו.

ירדן- יריחו אמרנו זווג לקדושה. המדרש בא להמחיש לנו זאת בגמרא- סנהדרין- פרק חלק. הוא מביא שם השוואה בין המקדש בירושלים, לבין דושנה של יריחו. שבע קולות היו שומעים מן המקדש ביריחו, אך ורק ביריחו לא מסביב. גם את שם ה' שהכהן הגדול היה מבטא בקודש הקודשים ביום הכפורים. נשות יריחו לא מתבשמות בזכות רח הקטורת מן המקדש. ועוד. חכמינו רצו להביע על קרבת הקדושה בין ירושלים ליריחו. כאילו יריחו תחליף מעט למקדש.

אם כל אר ישראל היא גוף אדם אזי יריחו היא בסף- ברית ואילו ירושלים היא בלב.

עוד לפני שיהושע כובש את העיר הוא מסתובב מזרחית לחומות. מלאך מופיע לפניו ואומר לו:"של נעלך אתה דורך במקום קודש".

חליצת הנעליים – שהיא דרך בזוי בדרך כלל-גרושין וחליצה- כאן היא מובאת כדרך להתחבר אל ארץ הקודש. זאת הדרך ללכת במקדש וזאת הדרך ללכת ביום כפור- יום קדוש לעם קדוש.

יריחו עיר הקודש נשמרת במשך הדורות. בבית ראשון הנביאים מתגוררים שם עם אליהו ואלישע,(מלכים ב), בבית שני הכוהנים גרים שם- בית הקברות מתקופת החשמונאים ביריחו מעיד על כך. הוא בית הקברות הגדול בארץ וכולו מצבות של כוהנים שגרו ביריחו ועבדו בירושלים.גם מלכי החשמונאים בנו את ארמונותיהם ביריחו. במסכת שבת הלל מלמד בעליית הגג ביריחו.

עוד ספור לפני ההגעה להר גרזים.

הספור על העי בא ללמד את בנ"י שהקדושה אינה בשמיים, רחוק מעבר לים....אלא בפיכם הדבר ובלבבכן לעשותו (פר' ניצבים) רק אחרי תהליך זה של מילה, פסח, נישואין וקדושה יכולים להתקדם לקראת הברכות (שבע הברכות אחרי הנשואין) בהר עיבל.

אשרי העם שככה לו.