אוסף מאמרי חז"ל
תודה ל על איסוף החומר
אם יריחו נכבשת כל הארץ נכבשת
"וַתַּעַבְרוּ אֶת הַיַּרְדֵּן וַתָּבֹאוּ אֶל יְרִיחוֹ וַיִּלָּחֲמוּ בָכֶם בַּעֲלֵי יְרִיחוֹ הָאֱמֹרִי וְהַפְּרִזִּי וְהַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְהַגִּרְגָּשִׁי הַחִוִּי וְהַיְבוּסִי וָאֶתֵּן אוֹתָם בְּיֶדְכֶם"
, (יהושע כד, יא).
"אמר רבי שמואל בן נחמני יריחו היתה נגרה של ארץ ישראל, אמרו: אם יריחו נכבשת כל הארץ נכבשת, לפיכך נתכנסו לתוכה שבע אומות..."
, (תנחומא הישן, בהעלותך; יח).
"...לא ציוה השי"ת לשלוח מרגלים ( = אלא) רק ביריחו, שהיתה מנעולה של א"י, כמ"ש 'ויריחו סוגרת' וכו'. ובה היו דרין מכל האומות, כמ"ש 'החתי האמורי וגו' כל בעלי יריחו' כו'. שנתכללו בה, שהיתה כללות א"י..."
, (רבי שניאור זלמן מלאדי, ליקוטי תורה, שלח).
קשה כנגד כולם
"...ואם תאמר שלא היו אנשי יריחו גדולים וקשים, והלא כבר נֶאמר 'וַיִּשְׁלַח יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן מִן הַשִּׁטִּים שְׁנַיִם אֲנָשִׁים מְרַגְּלִים חֶרֶשׁ לֵאמֹר לְכוּ רְאוּ אֶת הָאָרֶץ וְאֶת יְרִיחוֹ'. והרי יריחו היתה בכלל, ולמה יצתה? שהיתה קשה כנגד כולם"
, (ספרי, עקב, נב).
נקודת הרֵאשית - יריחו נכבשה בשבת
"ד"א אפרים מעוז ראשי מדבר ביהושע שהיה משבט אפרים והוא עשה מלחמה בשבת שנא' (יהושע ו) ויהי ביום השביעי וישכימו כעלות השחר ויסובו את העיר וגו' ומנין שהיתה שבת שאין שבעה לעולם בלא שבת ולפי שהיה יום שבת אותו יום שכבשו את יריחו לכך החרים את יריחו קדש לה' כמה דתימא (שם) והיתה העיר חרם היא וכל אשר בה לה' וגו' א"ר יהושע השבת כולה קדש וכל מה שנכבש בשבת יהיה קדש לה' וכה"א (שם) וכל כסף וזהב וכלי נחשת וברזל קדש הוא לה' אוצר ה' יבא א"ר ברכיה הכהן כעיר הנדחת עשאה והרי עיר הנדחת אסורה בהנאה שנא' (דברים יג) ושרפת באש את העיר ואת כל שללה וגו' וכה"א (יהושע ו) ויחרימו את כל אשר בעיר מאיש ועד אשה מנער ועד זקן ועד שור ושה וחמור לפי חרב אמר ר' יודא הלוי בר שלום לימד לישראל מה שאמר הקב"ה (במדבר טו) ראשית עריסותיכם חלה תרימו תרומה אמר יהושע הואיל וכבשנו אותה תחלה נקדיש את כל שללה לגבוה אם יאמר לך אדם היאך חלל יהושע את השבת וגו' אמור לו עפ"י הקב"ה עשה שנא' (יהושע ו) ויאמר ה' אל יהושע ראה נתתי וגו' וסבתם את העיר וגו' וביום השביעי תסבו את העיר וגו' וא"א לז' ימים בלא שבת הוי אפרים מעוז ראשי ד"א אפרים מעוז ראשי מדבר בנשיא אפרים שהקריב קרבנו לחנוכת המזבח ביום השבת שנאמר ביום השביעי נשיא לבני אפרים וגו' מנין שיום השבת היה לפי שכבר אמרנו אותו יום שהתחילו הנשיאים יום ראשון היה מכאן את למד שיום ז' להקרבה שבת היה שלא תאמר היאך חלל את השבת והלא אין קרבן יחיד דוחה את השבת וזה הקריב בשבת אמר הקב"ה לא על פיו עשה שאני אמרתי למשה נשיא אחד ליום נשיא אחד ליום יקריב את קרבנו לחנוכת המזבח בלא הפסק יקריבו זה אחר זה הוי אפרים מעוז ראשי לכך נאמר ביום השביעי נשיא לבני אפרים וגו'"
, (במדבר רבה, יד; יא).
יריחו ובית המקדש
"...הִגִּיעַ לְשַׁעַר הַגָּדוֹל הֶעֱבִיר אֶת הַנֶּגֶר וְאֶת הַפּוֹתְחוֹת וּפְתָחוֹ. לֹא הָיָה שׁוֹחֵט הַשּׁוֹחֵט, עַד שֶׁשּׁוֹמֵעַ קוֹל שַׁעַר הַגָּדוֹל שֶׁנִּפְתַּח:
מִירִיחוֹ הָיוּ שׁוֹמְעִין קוֹל שַׁעַר הַגָּדוֹל שֶׁנִּפְתַּח. מִירִיחוֹ הָיוּ שׁוֹמְעִין קוֹל הַמַּגְרֵפָה. מִירִיחוֹ הָיוּ שׁוֹמְעִין קוֹל הָעֵץ שֶׁעָשָׂה בֶּן-קָטִין מוּכְנִי לַכִּיּוֹר. מִירִיחוֹ הָיוּ שׁוֹמְעִין קוֹל גְּבִינִי כָּרוֹז. מִירִיחוֹ הָיוּ שׁוֹמְעִין קוֹל הֶחָלִיל. מִירִיחוֹ הָיוּ שׁוֹמְעִין קוֹל הַצִּלְצָל. מִירִיחוֹ הָיוּ שׁוֹמְעִין קוֹל הַשִּׁיר. מִירִיחוֹ הָיוּ שׁוֹמְעִים קוֹל הַשּׁוֹפָר. וְיֵשׁ אוֹמְרִים, אַף קוֹל שֶׁל כֹּהֵן גָּדוֹל בְּשָׁעָה שֶׁהוּא מַזְכִּיר אֶת הַשֵּׁם בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים. מִירִיחוֹ הָיו מְרִיחִים רֵיחַ פִּטּוּם הַקְּטֹרֶת..."
, (משנה תמיד ג, ז-ח).
"...ומורי הרב החסיד אומר, דכל הנך דקתני, שהיו נשמעים ביריחו, מעשה נסים הי', ודוקא ביריחו היה נשמע ולא כשאר הצדדים, לפי שיריחו היתה כמו תחת ירושלים, מפני שהוא תחלת כיבוש ארץ ישראל, וכמו שתרומת הדגן צריך לתרום [מהראשית], כן נתרמה ארץ ישראל עצמה, ובשביל כך החרימה יהושע להיות קדוש, לפיכך היא כמו ירושלים, והיו נשמעים בה כל הנך דקתני, כדי שירגישו בנ"א שביריחו יש כמו כן קדושה כמו בירושלים. ולפיכך [נשמע] באלה יותר משאר דברים, לפי שכל אלו הדברים הם תחלת עבודות כו' ע"כ..."
, (ראב"ד על תמיד ל ע"ב).
"...והנה איתא בגמרא (סוכה מ"ה.) בכל יום מקיפין את המזבח פעם אחת ואותו היום שבע פעמים וכן אנו עושים עם הלולב וד' מינים שאמרו ז"ל (שם) כל הנוטל לולב באגודו והדס בעבותו מעלה עליו הכתוב כאילו בנה מזבח וכו' שנאמר אסרו חג בעבותים וגו', והוא ענין אחד כעין הקפות של יריחו שבכל יום היו מקיפים כל ישראל פעם אחת וביום השביעי בשבת הקיפו שבע פעמים עד שנפלה החומה ובזה הכניעו את כללות שבעה אומות שבארץ ישראל שהיו זה לעומת זה נגד הז' מדות שבקדושה כידוע מפני שהיתה מנעולה של ארץ ישראל. וכן ביום השביעי של חג מקריבין שבעה פרים נגד הז' אומות שהמה בחינת כללות השבעים. וביריחו החרים יהושע את כל שללה והשביע ארור אשר יבנה את יריחו מה שלא עשה כן בכל העיירות של ארץ ישראל יש לומר בזה מפני שביריחו היה שליטת מלך בבל כמאמר חכמינו ז"ל על פסוק אדרת שנער פרפרא בבלאה שהיה לו פלטרין ביריחו והיה לו שר ביריחו שהיה שולח לו כותבות מיריחו עיר התמרים ועל ידי הכח הזה גדלו תמרים בבבל כאמרם ז"ל (פסחים פ"ח.) לכך גלו לבבל כדי שיאכלו תמרים וכו'. ויש לומר שיהושע ראה ברוח הקודש שאין באופן לבנות את בית המקדש אם לא יכניעו מקודם את יריחו שהוא שליטת מלך בבל שהיה ראש המחריב את בית המקדש מפני שהיה לו כח של בנין עיר ומגדל בארץ שנער שהיה זה לעומת זה נגד בנין בית המקדש וירושלים ואפשר אם לא בנה חיאל בית האלי את יריחו לא היה חרב בית המקדש מעולם ועיקר הכנעת יריחו היה על פי הקפות שהיה בי"ב שבטים בעיגול וממילא נתחברו יהודא שהוא ראש של השבטים עם שבט דן שהיה מאסף לכל המחנות. וזהו כח בחינת עיגולים שאין לו ראש וסוף על בחינת היושר ונעשה מזה אור מקיף המכניע החיצונים והקליפות וכמו כן פועלים במצות סוכה ובהקפות הלולב להכניע החיצונים להקדושה על ידי אור המקיף וזה היה התיקון לחטא של אדם הראשון שנאמר ויעש לאדם ולאשתו כתנות עור וילבישם אור המקיף של הלבוש. והנה אמרו ז"ל (סוכה מ"ה.) על הערבה שהיו מקיפין בו את המזבח שהיו גבוהות י"א אמות ויש לומר שהוא מכוון אחד עם י"א סמני הקטורת להכניע החיצונים ששרשם ממספר י"א ותשע היפך של הקדושה שהוא עשר ולא תשע ולא י"א. ובסמני הקטורת היו עשרה מינים שריחם טוב והחלבנה היא הי"א שריחה רע לרמז על פושעי ישראל שנכללים יחד להקדושה. ויש לומר שזהו גם כן רמז חכמינו ז"ל על הערבה שהיתה י"א אמות כדי שיהיה גבוהות אמה על גבי המזבח נגד רמז החלבנה שנכללת בסימנים כנ"ל...והנה במסכת (תמיד פ"ג מ"ח) חשב עשרה דברים שהיה ביריחו ותשעה מהם היה קולות ואחד מהם הוא הריח שהיו מריחים ריח הקטורת ויש לומר שהוא גם כן נגד הכולל והוא אור המקיף המכניע הקליפות כנ"ל"
, (רבי צדוק הכהן מלובלין, פרי צדיק, לסוכות; כט).
יריחו והגאולה
"וַיַּעַל משֶׁה מֵעַרְבֹת מוֹאָב אֶל הַר נְבוֹ רֹאשׁ הַפִּסְגָּה אֲשֶׁר עַל פְּנֵי יְרֵחוֹ, וַיַּרְאֵהוּ ד' אֶת כָּל הָאָרֶץ אֶת הַגִּלְעָד עַד דָּן...עַד הַיָּם הָאַחֲרוֹן: וְאֶת הַנֶּגֶב וְאֶת הַכִּכָּר בִּקְעַת יְרֵחוֹ עִיר הַתְּמָרִים..."
, (דברים לד, א-ג).
"וּמִנָיִן שהראהו גוג וכל המונו? שנֶאמר 'בקעת יריחו', ולמדנו שעתידין גוג וכל המונו לעלות ולנפול בבקעת יריחו"
, (מכילתא דרבי ישמעאל, בשלח).
"ומעשה מיוחד שעשה הרב באחת השנים בזוימל, בשמחת תורה, מעיד באיזו מידה ציפה לישועה, לכיבושה של ארץ-ישראל ולגאולתה: אחרי תפילת שחרית והלל, כשהתכוננו להתחיל בהקפות, קם הרב וביקש את כל הקהל לצאת אתו החוצה, והוא פתח בשירה וריקוד מסביב לבית הכנסת. שבע פעמים הקיפו את בית-הכנסת, ועם גמר ההקפה השביעית חזר הרב בראש כולם לבית הכנסת, ואז עלה הרב על הדוכן והכריז: יהודים יקרים, ההקפות הללו הן זכר לכיבוש יריחו, וכך נכבוש את ארצנו מחדש. כשנהיה מאוחדים ומלוכדים בשרשרת אחת יפלו בפנינו חומות, וכולנו נעלה לציון ברינה ולירושלים בית מקדשנו בשמחת-עולם"
, (הרב משה צבי נריה, שיחות הראי"ה).
"...ועי"ז זוכים לירושת הארץ בחי' וקווי ד' המה ירשו ארץ וכתיב (ישעי' ס"ו) בטח בד' וכו' שכן ארץ (ועי' שער החצר סי' רי"א) ואז נעשה לידה בחינת כי חלה גם ילדה ציון את בניה האני אשביר ולא אוליד וכו'. ומחמת שכל הבחי' הנ"ל כלולים בשופר כמבואר בפנים ע"כ הי' כיבוש יריחו (שהוא הכיבוש הראשון של ארץ ישראל) ע"י שופר..."
, (זמרת הארץ, על ליקוטי מוהר"ן קמא, נט).
עלינו לשבח
"עלינו לשבח לאדון הכל. כל איש הירא את דבר ד' ישים אל ליבו תבונת השכל, וישים ליבו בבשרו ויכוין מאד מאד כשיאמר עלינו לשבח, כי שיר השירים הוא, ויהושע איש האלקים יסדו כשנכנס לארץ הקדושה (תשובות הגאונים, מד), וראה כי חוקות הגוים הבל הם ואלילים תהו בלא יוכלו להציל עובדיהם, התחיל לפרוש כפיו השמימה וכרע על ברכיו באימה, ואמר בקול רם בניגון המשמח הלב לכוין עלינו לשבח. ומפני ענוותו הגדולה אשר היה בו...יסד עלינו לשבח בשמו הושע למפרע, עלינו לשבח, שלא שם, ואנו כורעים, הוא אלקינו...על כן יתכוין האדם בכל מאודו לשורר לבוראו בזה השיר מפואר ומהודר ומעוטר ומקודש ומרומם"
, (רבי אליעזר מגרמייזא, הרוקח).
הברכה "שעשה ניסים" במעברות הירדן ובתל יריחו
מה בין הושענא רבה ליריחו?
בתלמוד הירושלמי (סוכה פ"ד ה"ג), נאמר שהיו מקיפים שבע פעמים ביום הושענא רבה, זכר לנס שנעשה ביריחו.
רבי אלעזר בעל ה"רוקח" מביא מדרש: "למה מקיפין שבע פעמים זכר ליריחו, לפי שיריחו תחלת המלחמות של ארץ ישראל, וכל ראשית להקב"ה, ... וליריחו שבע חומות"
.
על פי הקבלה מובא על ידי רבינו בחיי בן אשר, תלמידו של הרשב"א, בספרו כד הקמח: "ההקפה שהיו ישראל מקיפים את יריחו בכל יום פעם אחת ובשביעי ז' פעמים, הכל היה רמז לשכינה שהיה כלולה משש קצוות, ולכן חלה מידת הדין על יריחו, ונפלה החומה תחתיה, וכן היו ישראל במקדש מכפרים על ידי המזבח, ומידת הדין היתה חלה על האויב, ולא היה להם רשות לבוא כנגד ישראל, וכן לעתיד תחזור השכינה לבית קדשי הקדשים, ותחול מדת הדין בשונאיהן של ישראל, אשר הציקום ושעבדו בהם"
.
קרא על הושענא רבה בבית חגלה וביריחו במשך השנים 
שרידים ביריחו היום
"אין ספק שהאתר המרכזי ביריחו הוא התל ¬ מקומה של יריחו העתיקה.
.
בתל זה נמצאות החומות שעליהן אמרו חז"ל 'הרואה חומות יריחו שנפלו צריך לברך 'ברוך...שעשה ניסים לאבותינו במקום הזה', ואכן החומות מתקופת הברונזה הקדומה, שלפי המחקרים החדשים הן החומות שעמדו בפני יהושע בן נון בכובשו את הארץ. חומות שנחפרו ואפשר לראותן. וראה איזה פלא, כל החלק המזרחי של החומה פשוט נעלם, וכמו שאמרו חז"ל שהחומה נבלעה במקומה. אותו חלק שמצד מזרח, מול בני ישראל שעלו מן הירדן
.
מגדל השמירה שנמצא סמוך למעיין, בצד מערבי של העיר, כנראה באזור שער העיר. מסתבר שמגדל זה היה בֵּיתה של רחב הזונה, שהיתה יושבת בחומה סמוך לשער העיר..."
, (ארנה קובוס, מתוך האתר יריחו – מנעולה של ארץ ישראל).
קרא עוד:
תל יריחו