ב"ה
שנת שמיטה בציבור החרדי נשמרת ע"י צריכת מזון מן הגוים. בארץ ישראל יש חקלאים ב"ה ובשנת שמיטה מענישים אותם. להם אסור להרויח. האם מה שאתם אומרים זה שהתורה ניתנה לציבור של עשר אחוז מן האוכלוסיה?
רבותי, תורת ישראל היא לנצח.
אסור להקפיא את התורה ולהפכה למוזיאונית.
אם אורח החיים משתנה חכמינו צריכים להתאים את התורה לצרכים החדשים.
ואם לא - כל הצבור הזה שמסרב להתחדש הולך לאיבוד יחד עם תורתו הנהדרת (נעדרת). הדברים כבר עמדו במבחן לא מוצלח.
במשך שנות הגלות הארוכות, הצבור הזה כבר הפסיק להתפתח והקפיא את עצמו יחד עם תורתו. מהמאה ה- 17 באירופה חלות מהפכות גדולות מאוד. גם בארץ ישראל יש אורות גדולים בתקופה זו. אבל הצבור הזה סגר על עצמו ותורתו לא להשתנות עד בואו של המשיח, ולא ראו את בואו.

במאה ה- 19 באירופה חלו מהפכות משיחיות גדולות, שאכן שינו את פני העולם כולו.
מי שנטל חלק במהפכות הללו היו היהודים המתבוללים.
במאה ה-20 נמחקה הגלות מן המפה יחד עם ארופה ונולדה מדינת ישראל.
אנו עומדים בחבלי משיח כדי להקים את מלכות ישראל שתשרת את העם בארצו למען ה' יתברך בשבח עולם ומלואו.

אין אני מקבלת את הרפורמים והקונסרבטיבים. צריכים לבחון אותם לאור התורה. האם הם סותרים או צועדים יחד עם התורה?

למשל:

לנסוע בשבת סותר את רעיון העירוב.
לצרוך מן הגויים בשנת שמיטה סותר את רעיון ההפקר והשיוויון לפני ה' יתברך בזמן שמיטה.
הלכות גוי בשבת סותר את רעיון הגרוש של הגוים מן הארץ ונוהג התורה בכל הארץ והעולם.
*אמונה "בצדיק" ורוחו גם אחרי מותו מהווה חייץ ביננו ובין הקב"ה שביהדות אין מחיצה. "בפיך ובלבבך לעשותו".
בנצרות יש מחיצה של כמרים וקדושים הרבה בין הצבור לאלוקים. וכן באלילות. כולל כל המנהגים החדשים
(איפה במסורת ראינו שצבור גדול משתחווה לקברי צדיקים ? התופעה רווחת מאד דווקא אצל הנוצרים).
יציאה מן הארץ לצורך השתחוויה בקברי צדיקים בראש השנה ממש, סותרת:

               א) את האיסור הגמור לצאת את הארץ (החל מהרמב"ם ועד ימנו).
               ב) את העמידה של היחיד בצבור בראש השנה מול השם יתברך ללא מחיצות של "צדיקים"
               ג) גורמת לפרוד התא המשפחתי בראש השנה. סותרת את המסורת של העברת הברכות והסימנים מאב לבן בחוג
                   המשפחה.

יציאה מן הארץ לצורך השתחוויה בקברי צדיקים מעודדת טיולי קברי צדיקים בחו"ל וירידה מן הארץ לצורך עסקים, תענוגים וכו'

כל אלה ואחרים אשר סותרים את התורה ממש יש לסלוד מהם, יהיה הצבור אשר יתלווה אליהם אשר יהיה.

"אל תלך אחרי הרב לחטוא"

לעומת זאת יש רבנים כמו הרב קוק שהבין שיש צורך בשנוי הלכתי לטובת העם והארץ.

הקמת המדינה ע"י צבור חילוני קוראת אתגר לתורה להתאים את עצמה בזמן הגאולה.

יהי רצון שצבור אמוני כמו אנשי גוש קטיף יצליח להצעיד אותנו ברוח התורה לקראת מלכות.

בברכה,
ארנה קובוס