קמה ישיבת יריחו בבית חגלה בראש חודש אלול. הרב יוסי פלאי יבוא פעם בשבוע ללמד. לומדים ולנים בחדרי אירוח בבית חגלה. יש כעת 6 תלמידים. התלמידים גם יעבדו פעמיים בשבוע 4 שעות.
זו הכנה לשנה החדשה, להכריז ולומר אנו מוכנים ללמוד ביריחו. אנא רבונו של עולם שחרר את העיר.
גאולה קרובה בע"ה,
צילום: ארנה קובוס.
כמידי חודש, ביום שישי ה-כ"ט אב, התפללנו שחרית בבית הכנסת שלום על ישראל ביריחו (בעל הפסיפס עם הסמלים ייחודיים מהיהדות), קיבלנו הדרכה מפי ארנה קובוס על מיוחדות הפסיפס ושיעור קצר מפי הרב יוסי פלאי בבית המדרש של בית הכנסת.
אחר-כך, סיירנו בתל יריחו (בו החומות הופלו על ידי שופר וחצוצרה), במעיין אלישע (בו הנביא אלישע המתיק את המים עבור תושבי יריחו), ובבית הכנסת נערן (בעל הפסיפס עם השפעת תרבות יוון, בניגוד לפסיפס של שלום על ישראל).
צילום: יונתן גורמזנו.
מאת:
ביום חמישי, כ"ט תמוז- 28/07/2022, חגגנו 21 שנה מאז יסודה של בית חגלה.
הגענו לבית חגלה אחרי שבע שנות לימוד ביריחו, בבית הכנסת שלום על ישראל, על פי הרב יצחק גינזבורג שליט"א, כאשר הרב יוסי פלאי לימד בפועל.
עד ששרפו את בית הכנסת, ואז זרקו אותנו להאחזות אלישע ואחר-כך שוב לבית חגלה ליד הבסיס מחנה נבו.
החווה התקיימה בנס גלוי, כי המועצה עד היום מתנגדת. השגנו הכל לבד בעבודה של הילדים וחבריהם בעזרת הקב"ה. החווה הפכה למשק חקלאי תיירותי.
לפני 5 שנים הצטרפה אמנה ב-4 משפחות, שהיום הפכו ל 25, ועוד היד נתונה. שומרים ולומדים על יריחו וממשיכים לבקר. בקרוב תפתח ישיבת יריחו.
הגיע הזמן לחזור ליריחו בע"ה.
צילום: יונתן גורמזנו.
בהובלת האלוף במיל' עוזי דיין ובהשתתפות עשרות חברי תנועת הריבונות קיימה התנועה סיור בבקעת הירדן כחלק מתוכנית הסיורים שמקיימת התנועה בכל רחבי הארץ.
דיין תיאר במהלך הסיור את מצבה האסטרטגי הטוב של מדינת ישראל וציין בדבריו את הצורך לבטא את רצון רוב העם המעוניין בריבונות מלאה על ארץ ישראל.
ראשי תנועת הריבונות, יהודית קצובר ונדיה מטר מציינות כי מטרת הסיור הייתה להדגיש את הצורך החיוני בהחלת הריבונות בבקעת הירדן. הסיור עבר בין השאר במערבות הירדן, בבית חגלה שם נפגשו עם ארנה קובוס ובמצפה גדרון. בבנין מועצת בקעת הירדן נפגשו המשתתפים עם יו"ר מועצת יש"ע דוד אלחיאני.
במהלך הסיור הדגיש דיין את הצורך החיוני בהחלת הריבונות בבקעת הירדן בשל החשיבות הלאומית והאסטרטגית של חבל ארץ זה המאפשר עומק אסטרטגי, יכולת הגנה נגד אוייב מחוץ ולחימה אפקטיבית בטרור.
במהלך הסיור מנה דיין את האתגרים שעומדים לפני מדינת ישראל במקום. דיין הסביר כי מדינת ישראל מעוררת את קנאתן של מדינות האזור כמדינה יציבה באזור. "אנחנו, הם אומרים, לא יודעים מה יהיה אצלנו. סוריה התפוררה, סודן התפוררה, תראו מה קורה בעירק. אתם, לעומת זאת מדינה יציבה, פותרים את האתגרים האסטרטגיים שלכם כגון: מים, אנרגיה, דמוגרפיה".
בהמשך דבריו הסביר דיין על התחזיות על כך שבשנת 2048 תמנה ישראל כבר קרוב לעשרים מיליון אזרחים. "המציאות הזאת מחייבת אותנו להיות מדינת העם היהודי כולו בגלל שרוב מכריע של היהודים בעולם יהיו פה. כשמדברים על ריבונות צריך להכליל את כל המרכיבים - התרבותי, החינוכי וההתיישבותי בתוכם", אמר וקבע כי "הציבור הישראלי הוא יותר פטריוטי, יותר מסורתי-יהודי, יותר שואף לריבונות מלאה של עם ישראל על ארץ ישראל כולל משילות, ועלינו לכלול את רוב העם בהחלת הריבונות".
צילום: יונתן גורמזנו.
ביום שישי התפללנו שחרית בבית הכנסת העתיק שלום על ישראל, ואחר כך סיירנו בתל יריחו ובמעיין אלישע.
גילינו סמני שריפה בכמה מהפתחים של בית הכנסת שלום על ישראל – דבר חמור ומדאיג שדורש טיפול בנחרצות.
צילום: ארנה קובוס, סיגלית טמיר, עינת אמיתי.
בערב יום העצמאות, חגגנו בבית חגלה על פני יריחו.
ביום העצמאות, קיימנו שחרית מוזיקאלית בבית הכנסת נערן, ואחר כך ביקרנו במעברות הירדן.
צילום: ארנה קובוס, סיגלית טמיר.
תיכף עם סיום הפסח, החלו בהקפות סביב חומות יריחו. כל יום הקפה אחת וביום השביעי, שהיה שבת, שבע הקפות בתרועות ובשופרות. רק אז, נבלעו החומות ונשרפה העיר, חוץ מביתה של רחב. תל יריחו מהווה עדות שאלוקי השמיים הם אלוקי ישראל.
מכוון שצה"ל לא נתן לנו אישור להיכנס לתוך העיר יריחו, עמדנו בכל אחד משערי העיר. בכל שער, הרב יוסי פלאי קרא פסוקים מספר יהושע הקשורים לכיבוש יריחו, ותקענו בשופרות.
צילום: יונתן גורמזנו ; הסרטה: סיגלית טמיר.
בחול המועד של פסח, קיימנו תפילת שחרית חגיגית בבית הכנסת העתיק נערן, בקצה הצפון-מערבי של יריחו. אמרנו את ההלל בשירה ומנגינה.
לאחר התפילה בנערן, יצאנו לסיור במעברות הירדן , המקום בו רק בשבוע הקודם, חגגנו את י ניסן – יום חציית הירדן.
ראה את המאמר של הקול היהודי על האירוע.
ראה את המאמר של ערוץ 7 על האירוע.
צילום: ארנה קובוס, הקול היהודי.
י ניסן הוא היום של לקיחת הכבש לקרבן פסח במצריים, והוא היום של חציית הירדן. בשני האירועים יחד מתחילה המהפכה העברית.
בני ישראל נכנסו לארץ ישראל בהנהגת יהושע בן-נון: "והעם עלו מן הירדן בעשור לחודש הראשון ויחנו בגלגל בקצה מזרח יריחו"
(יהושע ד: י"ט). ביום זה מתכנסים לציין אירוע מכונן זה.
ולכן, כמדי שנה חגגנו את יום הכניסה לארץ בסיורים לאורך ולרוחב של הגילגל המקראית, ולאורך נהר הירדן - בקטע הארוך בו חצו רבבות עם ישראל.
שישה סיורים התקיימו במקביל:
סביב השעה ארבע באחר הצהרים, אחרי סיום הסיורים, התכנסנו במעברות הירדן, לטקס מרשים המסכם את היום, בשאיפה להפוך את אתר מעברות הירדן לאתר מורשת מרכזי של עם ישראל, יוזמה שאלוף (מיל) עוזי דיין מוביל.
מאות אנשים מכל רכבי הארץ השתתפו בסיורים ובטקס.
אלבומי תמונות של אירועי היום:
ביום פורים התפללנו שחרית חגיגית וקראנו את מגילת אסתר בבית הכנסת שלום על ישראל ביריחו.
קיימת מחלוקת הלכתית באיזה יום צריך לקרוא את המגילה ביריחו – בפורים או בשושן פורים, או בשני הימים – מכוון שיריחו הייתה עיר עם חומה לפני כיבוש יהושע, אבל החומות הופלו במהלך הכיבוש, ומרגע זה העיר נותרה ללא חומות.
צילום: ארנה קובוס.
מודעות הציבור לנושא יריחו, והעניין שמגלה בו, גובר בשנים האחרונות. לכן, קיימנו במהלך חודשי שבט-אדר תשפ"ב, קורס הדרכה בסביבות העיר יריחו תוך הדגשה יהודית.
קורס ההדרכה, בן ארבעה מפגשים, היה מיועד למדריכי טיולים המעונינים להעמיק את הידע שלהם על יריחו. הקורס כלל סיורים באתרי מורשת של יריחו והרצאות מפי מומחים בתחום ובאיזור.
הנושאים הנלמדים היו:
כמו בכמעט כל יום שישי, התפללנו שחרית בבית הכנסת העתיק שלום על ישראל, ואחר כך סיירנו בתל יריחו – שיהושע בן-נון כבש והיפיל את חומותיו, ובית הכנסת העתיק נערן.
בתל יריחו, גילינו שגורם חוץ חפר בבית של רחב (המגדל) והירחיב את הפתח שבבסיסו, כך שאפשר עכשיו להיכנס בפנים ולעלות במדרגות הנמצאות בפנים עד הפתח שבגג המגדל – וכך עשה המג"ד שליווה את הביקור. זה אולי הבניין הישן בעולם שעוד עומד על תילו, ועכשיו אפשר גם להיכנס בפנים.
נר שלישי: סיור לארמונות החשמונאים ולמערות קבורה של הכוהנים מבית שניביקרנו באתר הארכיאולוגי החשוב והגדול של הארמונות החורף של מלכי החשמונאים ושל הורדוס.
צילום: ארנה קובוס.
נר שמיני: סיור לבתי הכנסת של יריחו, לתל יריחו ולמעיין אלישעביקרנו בארבעה האתרים המרכזים של יריחו: בית הכנסת העתיק שלום על ישראל – בעל הפסיפס עם סמלים מיוחדים הרומזים על קדושה גדולה, מעיין אלישע – שהנביא אלישע הימתיק עבור תושבי יריחו, תל יריחו – שיהושע בן-נון כבש והיפיל את חומותיו, ובית הכנסת העתיק נערן – שבניגוד לבית הכנסת שלום על ישראל, בנוייה בסגנון מתיון ברוח התקופה (הביזנטית).
צילום: אורטל כהן.
מאת:
תלמידי ישיבת 'דורשי יחודך' של הרב גינזבורג הגיעו ביום שישי אל בית הכנסת העתיק ביריחו שלום על ישראל בו פעלה ישיבת יריחו, ניקו, שיפצו ותחזקו את המקום. התלמידים והרבנים התפללו שחרית וסעדו במקום.
ישיבת יריחו של הרב גינזבורג, פעלה בבית הכנסת העתיק עד לפני 21 שנים, אז פרצה ה'אינתיפאדה השנייה' והתלמידים נאלצו לעזוב את המקום.
מאז, אחת לתקופה, מגיעים תלמידים רבים למקום, משפצים ומתחזקים את בית הכנסת והישיבה ומראים נוכחות יהודית במבנה אשר נותר בדך כלל שמור ונעול. הקומה התחתונה נמצאת במצב שימור סביר, אך בקומה העליונה נדרש נקיון יסודי שיפוץ ותיקון.
בית הכנסת 'שלום על ישראל' נבנה לפני כ-1,300 שנה, ועד היום נשתמרה מרצפת בית הכנסת הפיספס האמנותי שעוצב במקום. במרכזו, סמל המנורה, יחד עם סימן שופר וסימנים נוספים. בכניסה לבית הכנסת ניתן לראות כתובת הפסיפס ובה ברכה לבני הקהילה היהודית שעמלו בבניית בית הכנסת.
מאז מלחמת ששת הימים היו מספר נסיונות להאחז בעיר, מהם נציין את תלמידי הרב מאיר כהנא הי"ד שהקימו את 'גרעין יריחו', ובהמשך את הישוב "מצפה יריחו". בשנת תשמ"ו (1986) רכשה 'רשות הגנים הלאומיים' את המבנה, ומאז החלה נוכחות יהודית משמעותית לתפילה ולימוד במקום.
גם ב'הסכמי אוסלו' ובבאים אחריהם נקבע שהאתר יישאר בשליטה ישראלית, למרות שיריחו ככלל הועברה לשליטה ערבית. במקום התייסדה ישיבת יריחו, והועמד בראשה הרב יצחק גינזבורג.
במשך תקופה, היה לימוד קבוע במקום ע"י קבוצה מתלמידי הרב שהגיעה מדי יום ללימוד. וכן הגיעו קבוצות ממקומות אחרים לתפילה ולימוד. גם לאחר יישום הסכמי אוסלו, הישיבה המשיכה להתקיים, והלימוד המשיך כסדרו.
בתשרי שנת תשס"א (אוקטובר 2000) נכנסו פורעים ערבים לישיבה והשחיתו את הציוד וספרי הקדש. מאז, פסקה הנוכחות היהודית הקבועה במקום.
הרב יוסי פלאי, מי שהיה תלמיד בישיבת יריחו לפני השחתת המקום מדגיש שעדיין קיימת ישיבה במקום: "למרות 20 שנה של נתק, ומכיוון שתקופה ארוכה לא התאפשר להגיע - המקום כיום דורש תחזוקה. אנחנו מגיעים מעת לעת לשפץ, לתקן, להתפלל וללמוד ובע"ה נזכה לחזק את האחיזה במקום".
קרא את המאמר בקול היהודי על האירוע. תודה לאלעזר ריגר ולקול היהודי לכתבה, לסרט להקלטה האודיו ולתמונות.
מידי שנה, בליל הושענא רבה לומדים תורה כל הלילה בבית חגלה על פני יריחו ובבוקר מתפללים ביריחו, בבית הכנסת העתיק שלום על ישראל.
השנה, הרבנים יוסי פלאי ושמעון בן- ציון , שניהם ידידים ותיקים של יריחו, מסרו שיעורים בליל הושענא רבה בבית חגלה.
לצערנו, התפילה החגיגית בבית הכנסת שלום על ישראל בוטלה על ידי הצבא "מסיבות בטחוניות", אז התפללנו, בשמחה וברוב עם, עם התושבים החדשים של בית חגלה בבית הכנסת של היישוב.
חגיגות הושענא רבה ביריחו הן לזכר כיבוש יריחו, כאשר בימי יהושע בן נון, בני ישראל סבבו את חומות יריחו הבצורה פעם אחת ביום במשך שבוע, ובראשם הלכו שבעה כוהנים ביחד עם ארון הברית. וביום השביעי הקיפו את העיר שבע פעמים, תקעו בשופרות והריעו. ואז החומות נפלו – בעצם, נבלעו בתוך האדמה בתהליך ניסי – ועם ישראל פרצו לתוך העיר.
שיעורו של הרב יוסי פלאישיעורו של הרב שמעון בן-ציוןתמונות
צילום: יונתן גורמזנו.
ה' בחול המועד:
בקרנו היום ב-4 אתרי סיור ביריחו: בית הכנסת שלום על ישראל, מעיין אלישע, תל יריחו ובית הכנסת נערן. מתברר שהערבים חופרים מתחת לבית של רחב (המגדל) בתל יריחו – לאיזה מטרה?
