עמותת תרבות ומורשת יריחו
המאהל
היה יפה היינו מרימים את היריעות ביום כדי שיכנס אור ובלילה היינו
מורידים. אך בא הגשם. אותו חורף היה גשום ברוך ה', אך התרטבנו כמו
ברווזים. כל הגג דלף מים, אני זוכרת את בני שמואל מסתתר מתחת לשולחן. אך
המים נכנסים מכל צד. מתוך כך החלטנו שמחליפים את הגג לאישכורית. כך התחלנו
לבנות את האוהל.........
מועצת ק.4 תרמה לנו גנרטור גרוטאה שהיה עושה רעש אמים.היינו מדליקים אותו עם כבלים של רכב.
בראש חודש אלול שהקמנו את המבנה בא לבקר מפקח משרד החינוך .הוא שלח מפקח
נוסף לשמוע את השעורים. אז כולם באו, התיישבו במאהל, הנשים והרב יצחק ספיר
והמפקח ואני הלכתי להדליק את הגנרטור שיהיה אור. השעור כמעט נגמר עד
שהצלחתי להדליקו.
לידנו היתה מזבלה של הצבא. היו זורקים שם רהוט יפה שהיו מחליפים. הערבים
היו באים לקחת עם עדרי הגמלים שלהם. השתדלנו להגיע ראשונים לקחת מן השלל
ואחר כך סקלנו אבנים בערבים שלא יתקרבו. כך היה רהוט למאהל, כורסאות וספות.
לא היה לנו מים.המועצה סירבה לתת לנו אפילו בתשלום. מצאתי בבית הערבה
הישן, צינור מים קרים זורם מחוץ למבנה בשביל העובדים. השומר נתן לי להיכנס
והייתי ממלאה.
זה נודע למזכיר צופי. לא פחות ולא יותר הוא חכה לי עם ניידת משטרה.מים בקשתי.
מצפה יריחו היו מוכנים לתת לנו בחינם שנה וחצי. אך להוביל את המים היה מאוד יקר.
היה חייל חמוד בבסיס הסמוך שהיה נהג במוביל המים של הבסיס לנקודות של
השומרים בסביבה. הוא פשוט היה נכנס שלוש פעמיים בשבוע והיה ממלא את
המיכל.איזה אושר!
אך ביום כפור החליפו אותו. העבירו אותו לשומרון. בן יום נשארנו בלי מים.
המים לא היו בשבילנו. המים היו לעצים ששתלנו מיד. חלמתי שמניקה אותם. כך
עם דליים הייתי משקה אותם.
זעקתי שצריכים מים לעצים. שלוש פעמים הגיע רכב מכבאי אש לתת לנו מים. כי מנהל התחנה היה גר במצפה יריחו.
לא היו לנו שירותים. היה חופשי בטבע. עד שקבלנו שירותים ניידים. היו
מגיעות קבוצות לשבת. איזו טרחה במוצ"ש לרוקן את האסלות ולקבור זאת
באדמה!לא אשכח!
איזו צפיפות. במבנה אחד היה צריך לישון, להתפלל- היה בית כנסת, לאכול- היה מטבח.
הקמנו אוהל נוסף לבנות.
שבת אחת בלילה כשהלכנו לישון השארנו נר דולק. לאוהל כבר היו קירות מבפנים
ללא גג. האוהל עלה באש. איזה מזל שבת אחת טרם נרדמה וראתה את הלהבות.
וואוי!
שבת- אסור לכבות את האש. בני ניסה בכוח אדיר להפריד את האוהל הדולק מן הקירות.גם הצבא הגיע – לא עזר. בסוף הצלחנו
עמותת תרבות ומורשת יריחו
052-869-9300, 02-940-9038 .טל
email: ernajericho@bezeqint.net
כתובת לדואר: ארנה קובוס, עפרה 90687
תרומות: בנק דיסקונט, סניף רוממה מס' 67, חשבון מס' 212504
עמותה רשומה מס' 58-030-183-6
